משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אורה ושמחה · אות ו
בשבת כ"א נחלקו ב"ש וב"ה ב"ש ס"ל פוחת והולך וב"ה ס"ל מוסיף והולך יש ליתן טעם לדבריהם והוא כי יש לומר שהנס הי' באופן זה שהפך של שמן שמצאו הי' בו כדי להדליק לילה אחת שהוא שלשה וחצי לוג שכן שיעור המנורה ללילה אחת ונחסר בכל יום חלק שמינית מהשמן עד שבלילה האחרונה לא נשאר אלא חלק שמינית משלשה וחצי לוג ומעתה מדוקדק דהנה קושית הקדמונים למה מדליקין שמנה ימים הלא הנס לא הי' רק ז' ימים וראיתי במאירי במס' שבת שכתב משם הראשונים שבליל הראשון אנו מדליקין על מציאת הפך שגם זה הי' בנס ולפי דבריהם ולפי מה שכתבתי אופן הנס הוצרכו גם ביום השני להדליק נר אחד לזכר על מציאת השמן שנתותר מיום הראשון בנס כי לפי דרך הטבע כבר הי' נדלק בלילה הראשונה א"כ לא נשאר בהשמן רק כדי להדליק ששה נרות מהמנורה דוק ותמצא וא"כ הוצרך לעשות נס חדש שידלק נר השביעי בנס לכן אנו מוסיפין נר אחד בליל השני' להורות שמלבד מציאת השמן שנתותר בנס שע"ז אנו מדליקין נר אחד עוד נעשה נס בנר אחד כי מהשמן הנותר לא הי' בו להדליק רק ששה נרות ובלילה שלישית נעשה נס בשתי נרות כי לא נשאר מאתמול רק על חמש נרות לכך אנו מוסיפין שתי נרות חוץ מהנר שמדליקין תמיד על מציאת השמן בנס שנתותר וכן בכל ימים האחרונים עד שבלילה האחרונה לא הי' בהשמן הנותר די אפי' לנר אחד כי נחסר חלק שמינית ממה שצריך לנר אחד שהוא חצי לוג ולב"ש שס"ל פוחת והולך י"ל שס"ל בזה ג"כ כב"ה שנר אחד מדליקין תמיד על מציאת השמן ורק ס"ל שעושי' זכר גם לזה להראות כמה שמן נמצא בנס לכך בלילה הראשונה מדליקין שמונה כי אז נמצא בהיפך שמן מה שהי' די על שבעה נרות ופוחת והולך כי בכל יום נשאר מעט מן השמן לנר אחד מיום שלפניו עד שליום האחרון לא נשאר אפי' לנר אחד לכך מדליקין רק נר אחד על מציאת השמן: