משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אורה ושמחה · אות ג
הגאון חיד"א כתב שנעשה הנס במנורה שדלקה שמונה ימים לפי שאמרו חכז"ל שרצו היונים לבטל מהם שלשה מצות חודש שבת ומילה ולזה דלקה המנורה בר"ח טבת ואין שמונה בלא שבת וגם רמז ליום השמיני משום מילה לכן בשמונה ימים שדלקה הי' רמוז הישועה מכל שלשה מצות שרצו לבטל מהם ולזה עדיין אינו מדוקדק למה דוקא במנורה נעשה הסימן ויש להוסיף דבשלש מצות הללו מסרו נפשם בנרות לכך עשה הקב"ה הנס בנר להורות חשיבותם בעיניו במה שמסרו נפשם על המצות כי לכאור' אינו מובן האיך אפשר להם לגזור על החודש כי הלא קידוש החודש תלוי' בדיבור אחר שהב"ד אמרו מקודש והאיך אפשר להם לידע זאת אמנם אמרו חכז"ל כי כשקדשו ב"ד את החודש הי' רגילין להצית אש בהרים לסימן שנתקדש החודש עיין מס' ר"ה כ"ב משיאין משואות ועי"ז הי' אפשר להם לידע אם קדשו את החודש והנה הגם שהמצוה אינה תלוי' במשואות אלו אעפי"כ מסרו נפשם גם על ענף מהמצוה וזה הי' חשוב בעיני הקב"ה וכן שבת היכן ידעו שהם שומרים את השבת וכי אם לא יעשו מלאכה זה אינו ראי' ששומרים את השבת כי כמה בטלני איכא בשוקי ועיין במס' פסחים נ"א שאמרו שאין שייך בדבר שהוא בשב ואל תעשה שאל ישנה ממנהג המקום מטעם זה כי כמה בטלני איכא בשוקי אמנם מצוה להדליק נרות הרבה בלילי שבתות והגם שאין זה עיקר המצוה מסרו נפשם ע"ז וכן גבי מילה מבואר בש"ס שרגילין להרבות בנרות וכמו שאמרו חז"ל סנהדרין ל"ב ב' אור הנר ישוע הבן שם בודאי הי' אפשר להם להסתיר ולומר שנולד מהול אבל מסרו נפשם גם ע"ז להרבות בנרות ביום המילה ולפי שמסרו נפשם בשלשה מצות הללו בנרות עשה הקב"ה הנס בנרות שדלקו שמונה ימי' להראות להם כי חביב בעיניו ית"ש מה שמסרו נפשם על המצות: