משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות קא
בפסוק האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ואיתא במדרש הה"ד קהלת ג' כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וצריך ביאור איזה שייכות יש לזה הפסוק לפרשת האזינו וגם לישב לשון האזנה ושמיעה:
וי"ל דדעת חכמי האמת שכל מצוה ממצות התורה ניתנה בכוונה מכוונות על זה האופן דוקא ויש לכל חלק וענפי' טעם למה יהי' דוקא כך. ואם מקיימין המצות כתקנן באופן שצוה אותן הבורא ב"ה משפיעין בזה חיות לכל העולמות ולכל הברואים שבשמים ובארץ ואם עוברין עליהן פוגמין ח"ו בכל העולמות ואין לשער גודל הקלקול שעושין בעבירה. ודעת החוקרים שאין להמצוה טעם מיוחד שיהי' דוקא על אופן זה כי תכלית כל המצוה הוא רק לנסות את בני אדם אם יעשו רצון ה'. ויש מהם הביאו ראי' לדבריהם מהפסוק איוב ל"ה ז' אם צדקת מה תתן לו אם חטאת מה תפעל בו ואמרו ע"ז בראשית רבה פמ"ו מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או מן הצואר לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות הדא דכתיב תהלים י"ח אמרת ה' צרופה והוא לכאור' ראי' עצומה לדבריהם שאין נ"מ בעשיית המצוה באיזה אופן רק שניתנו לנסות את הבריות. אמנם הגאון בעל נוב"י בספרו אהבת ציון דרוש ב' דחה היטב ראייתם וכתב שהאמת הוא שהבורא ב"ה למעלה מכל השגת אנושי ואצלו יתברך באמת אין נ"מ אם עושי' מצות או עבירות כי בו ית"ש אי אפשר לעשות שום פעולה הן לטובה והן לרעה אבל חוץ ממנו ית"ש אין שום דבר וברי' בכל העולמות שלא יהי' חיותו תלוי' בקיום מצות התורה. וכל העולמות וברואי מעלה. ומטה הם כפופים תחת עבדי ה'. ולכך הנכון בפי חכמי האמת שבכל מצוה ומצוה ובכל חלק וענף מהמצוה יש טעם גדול שרק על אופן זה אכשר לקיים העולמות ולא באופן אחר ומה שכתוב אם צדקת מה תתן "לו" אם חטאת מה תפעל "בו" הוא ודאי אמת כי בו בבורא כל העולמים ב"ה בודאי אין נעשה שום שינוי והוא אינו מתפעל משום דבר אבל חוץ ממנו הכל קיים רק בקיום מצות התורה הקדושה וראיתי בבינה לעתים דרוש כ' שפירש שכוונת הפסוק ידעתי כיכל אשר יעשה האלקים הוא יהי' "לעולם" פירוש כל מה שברא וכל מה שצוה לעשות הוא רק לקיום העולם בשביל תכלית קיום העולמות צוה ע"ז אבל "עליו" על הקב"ה בעצמו ובכבודו אין להוסיף בעשיית מצות "וממנו" אין לגרוע בעשיית עבירות. והנה מזה הפסוק יש ג"כ לדייק כדעת הנוב"י "עליו" אין להוסיף "וממנו" אין לגרוע אבל לכל הדברי' חוץ מהבורא יש להוסיף או לגרוע ע"י קיום מצות או ע"י עשיית עבירות. ומעתה מיושב הפסוק והמדרש כי מרע"ה קרא לשמים ולארץ שישמעו לדברי תורתו ולכאור' יפלא לאיזה תכלית צריכין השמים ודרי' לשמוע בקול דברי תורת משה לזה בא המדרש לתרץ שהאמת כן הוא כי גם השמים ושמי השמים תלוים ועומדים בקיום תוה"ק וכל חיותם הוא רק מתוה"ק וע"ז מביא לראי' הה"ד ידעתי כי כל אשר יעשה אלקים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע שמזה עצמו מוכח שרק בהבורא ב"ה אי אפשר לפעול כלום אבל חוץ ממנו כל העולמות וכל הברואי' תלוי' בתוה"ק שעולים בקיום מצות תוה"ק ויורדים בעשיית עבירות ח"ו. וכתבו המפורשים שזה שבקשו המלאכים שיתנו להם התורה לא הי' כוונתם על חלק הנגלה מהתורה כי חלק זה בודאי אינו שייך במלאכי מעלה שאין בהם אכילה ושתי' וקנאה ושנאה וכדומה אבל יש בכל מצוה רוחניות ופנימיות וסודות התורה וזה חיות המלאכים וזה החלק בקשו שיתן להם. ואמרו חכז"ל בחגיגה י"א שסודות התורה אין לדורשן בפרסום כמו שאמרו אין דורשין במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד וכן אמרו חגיגה י"ג מהפסוק דבש וחלב תחת לשונך שיר השירים ד' שסודות התורה צריכין להסתיר ונמסרי' בלחישה להראוי' להן. וידוע שלשון האזינו הוא מי שמדבר בלחישה שאינו נשמע למרחוק כמו שלוחש לחבירו באזנו ולשון שמיעה הוא שמדבר בקול שנשמע למרחוק ולכך כשקרא מרע"ה את השמים ומלאכי מעלה שישמעו אליו מה שידרוש בחלקם שהם סודות התורה אמר לשון האזינו שהם דברים הניתנין בלחישה וכשקרא הארץ ודרי' לדרוש להם בחלק הנגלה אמר לשו' שמעו שהוא נשמע למרחוק כמו חכמות בחוץ תרונה: