משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות צו
בפסוק תהלים קי"ח הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו איתא ב"ר פל"ב אומרים מקצת שבחו של מי שאמר והי' העולם בפניו שנאמר תהלים ס"ו אמרו לאלקים מה נורא מעשיך וכולו שלא בפניו שנאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו והיא פליאה דאיך שייך לומר אצל הבורא ב"ה בפניו ושלא בפניו הלא מלא כל הארץ כבודו וי"ל בהקדם לפרש בראש פרשת נח הפסוק אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח וקשה קושית חכז"ל ערובין י"ח ב' ורבה שם דלקמן אמר רק אתך ראיתי צדיק לפני וכאן נאמר צדיק תמים. ב' קשה כי באבות דר' נתן וכן במדרש דרשו חכז"ל מתיבת תמים שנולד מהול והיא תמוהא דלאיזה תכלית סיפר לנו הכתוב זה ובפרטות כאן און מקומו דכך הי' צריך לספר בעת לידתו. ג' דחכז"ל למדו מכאן דאומרים רק מקצת שבחו של אדם בפניו כי אתך ראיתי צדיק הגם שנאמר לעיל שהי' צדיק תמים ולפי דרשת חכז"ל שבתיבת תמים אתיא להורות שנולד מהול וא"כ תיבת תמים אינו מוסב על צדיק שהי' תמים רק ענין בפ"ע שנולד מהול וא"כ למאי יזכיר לו זה הקב"ה בעת דברו עמו ואינו מוכח שאומרים רק מקצת שבחו של אדם בפניו. ה' צריכין להבין מה זה שאמר הכתוב את האלקים התהלך נח כי רש"י הביא בשם המדרש שהכוונה שהי' צריך סעד לתומכו וכמשל לאב שמוליך את בנו וכו' וכל זה ניחא למאן דדריש בדורותיו לגנאי אבל למ"ד שדרש בדורותיו לשבח קשה מה הכוונה באמרו את האלקים התהלך נח. ה' דקדקו המפרשים בפסוק כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דתיבת "לפני" כמיותר וי"ל דאיתא בזוה"ק שיש שתי כתות צדיקים צדיקים גמורים הולכין אחרי השכינה כדי שיזכו לראות ולהנות מזיו השכינה אבל צדיקים שאינן גמורין הולכין לפני השכינה כי אינן ראוין להסתכל בפני השכינה והנה באברהם נאמר התהלך "לפני" שילך לפני השכינה הגם שאברהם הי' צדיק גמור אבל ערל אינו יכול להסתכל בפני השכינה ואז עדיין לא נימול אברהם ולכך הוצרך לילך לפניו ולפי"ז אפשר לומר שזו הכוונה את האלקים התהלך נח שלא הוצרך לילך לפניו כי הי' צדיק תמים וצדיקים גמורים יכולים לראות ולהנות מזיו השכינה וכדי שלא יקשה ע"ז הא אברהם הי' צדיק גמור ואעפי"כ הוצרך לילך לפניו לפי שהי' ערל וא"כ האיך זכה נח להנות מזיו השכינה הא אז עדיין לא ניתנה מצות מילה לזה הקדים תמים שנולד מהול ולפיכך לא הי' לו עיכוב מלהסתכל בפני השכינה ולפי"ז יובן הכוונה באמרו כי אתך ראיתי צדיק "לפני" הכוונה שצריך לילך לפניו כמו צדיק שאינו גמור ולפי"ז יפה נדרש מכאן שאומרים רק מקצת שבחו של אדם בפניו שבאמת לעיל כתיב צדיק תמים שנולד מהול והשמיענו זה הכתוב לתרץ מה שאמר אח"כ את האלקים התהלך נח שזכה לראות ולהנות מזיו השכינה ובפניו אמר לו כי אתך ראיתי צדיק "לפני" שהיא מדריגה למטה ממדריגתו והנה כל אדם יכול לספר גבורות ה' אבל רק מכח מעשיו כמו השמים מספרים כבוד קל ומעשי ידיו מגיד הרקיע והפעולה תעיד על הפועל אבל אותן צדיקים שזוכים לראות ולהנות מזיו השכינה הם יכולים לספר אלפי אלפים פעמים ככה כי הם רואים גדולת ה' ונוראותיו וזו כוונת המדרש אומרים מקצת שבחו של מי שאמר והי' העולם "בפניו" היינו אותן צדיקים אשר צריכין לילך לפני השכינה הם יכולים לספר רק מקצת שבחו שנאמר אמרו לאלקים "מה נורא מעשיך" דהיינו מהמעשים הגדולים והנוראים אנו מכירים הבורא ב"ה כי הפעולה תעיד על הפועל "וכולו שלא בפניו" אותן צדיקים שהן שלא בפניו שזוכין להסתכל בפני השכינה הם יכולים לספר כל שבחו של מי שאמר והי' העולם כי הם רואים וטועמין גדולת השי"ת וזו שאמר שנאמר "הודו לה' כי טוב" טעמו וראו כי טוב ה' שאין צריכין להכיר את הבורא מכח מעשיו רק זוכים לראות בעיניהם כי טוב ה':