משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות סו
בירמי' סי' ט' פ' כ"ב כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה', וי"ל הגם שראוי להסתיר מבני אדם מעשיו הטובים אמנם לפעמים תנאי' הקדושים ספרו לתלמידיהם מדותיהם הטובות והתנהגותם ועוד יותר מצינו שבקשו חבריהם שיספדו אותם אחר מותם ואם בחייהם מאסו בכבוד המדומה אף כי אחרי מותם אמנם כוונתם היתה שילמדו אחרים מעשיהם הטובים ואז לא לבד שאין איסור בדבר אדרבה עושים מצוה שיקרבו עי"ז אחרים לעבודתו ית"ש. וכן הוא בענין גבורה ועשירות בודאי מידה מגונה להתפאר בזה בפני בני אדם אבל אם כוונתו לספר חסדי ה' שידעו כל העולם כי יש ה' בישראל המשגיח עליהם לטובה והוא מספר איך נפלו עליו שודדי לילה ואיך הכה אותם עד שניצל או איך עזרהו ה' להתעשר למען ידעי השומעים כי עין ה' אל יראיו אז עושה בזה מצוה גדולה שמפרסם חסדי ה' וז"ש אל יתהלל בחכמתו בגבורתו ובעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל פירוש בזה עצמו שאל יתהלל בזה עצמו יכול להתהלל אם כוונתו "השכל וידע אותי" שהוא פועל יוצא לאחרי' שהוא רוצה להשכיל לאחרים כשידעו את שמי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה פירוש בהתהללות כזה חפצתי נאם ה' שאם יספר שלמד באיזה ימים מסכת פלונית וכדומה למען יתקנאו בו אחרים ויעשו גם הם כמותו אז אדרבה עושה בזה רצון השי"ת והוא בוחן לבות וכליות ויודע מחשבות בני אדם: