משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות טו
בפ' ויחי בפסוק ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד והנה הפסוק מוקשה לפי פשוטו כי ויהי למס עובד משמע שהוא יהי' למס עובד אצל אחרי' ועיי' באונקלוס שתרגם ויכבש מחוזי עממיא וישיצו ית דריהון ודאשתרין בהון יהון לי' פלחין ומסגי מסין והרואה יראה שתרגם הפך המובן הפשוט. ורש"י פירש לפי שהי' יששכר עמוד התורה כדכתיב דברי הימים א' י"ז ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה בישראל ע"כ. פירש ויהי למס עבד לכל שאר ישראל לפסוק הוראות של תורה וזה פירוש נכון אלא דלפי"ז מיותר דהא כבר ברישא דקרא פרש"י ויט שכמו לסבל עול תורה וא"כ תרתי ל"ל. וי"ל בשנקדים מה שפירש הפנים יפות בפ' וירא על דרשתם ז"ל חגיגה ט"ו עה"פ מלאכי ב' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם הרב דומה למלאך ה' צבאות אז יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו כי הרב הלומד עם תלמידי' אין להרב לחשוב שיעשה הוא למדן יותר וכהנה רק העיקר צריך להיות בעיניו שילמוד עם תלמידיו ויורה להם דרכי התורה וכן צריך ללמוד דוקא אלו ענינים שהם תכלית לפי מדרגת התלמידי' הגם שהוא לעצמו הי' צריך ללמוד דבר אחר וידוע שמלאך הוא עומד תמיד במדריגה אחת כמו שנברא וז"ש אם הרב דומה למלאך שאינו חושב לעלות תמיד יותר רק מוותר על תכלית עצמו כדי שיהי' תכלית לתלמידי' אז יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו. והנה איתא בספה"ק שמה שאדם מוסר גופו על קידוש השם זה עדיין אינו המדרגה היותר גדולה רק אם אדם מוסר נפשו לה' זו המדרגה שאין למעלה הימנו כמו שמסופר מצדיק אחד שאמר אלו הי' יודע שעבור המצות הי' בא לגיהנם ועבור העבירות הי' בא לגן עדן אעפי"כ הי' עושה המצות כיון שיודע שמזה נהנה השי"ת והנה גם כאן אם אדם סובל עול תורה ומשים לילות כימי' ומנדד שינה מעיניו באהבתו אותה ודאי הוא דבר גדול אבל עוד יותר מזה אם מניח לימודו מה שתאב נפשו אליו ומבלה זמנו בלימוד אחרי' כדי שגם אחרי' ילמדו תורה ועי"ז מונע עצמו מלימוד זו מדריגה גדולה. והנה בכתובות דף צ"ו א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו תסד שנאמר "למס" מרעהו חסד הרי שחכז"ל פרשו תיבת "למס" לשון מונע שהרי פרשו למס מרעהו חסד מונע ממנו חסד. ומעתה זו שאמר ויט שכמו לסבל עול תורה ועוד יותר מזה ויהי למס עבד פירוש אפי' שהי' נמנע עי"ז בעצמו מלעבוד שהוא הי' חפץ ללמוד ש"ס ופוסקים ונמנע מזה ע"י שהוא מורה הוראות לאחרי' וכפרש"י זה מדריגה יותר גדולה ממי שנוטה שכמו לסבל עול התורה ולומד יומם ולילה כי זה בחשק נפשו הי' רוצה ללמוד ולהשיג וכדי להורות לאחרי' דרכי התורה הוא מונע עצמו ממנו: