אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג תורת כהנים › פרשת נגעים

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

תורת כהנים · פרשת נגעים

פרשת תזריע

פרק א

מנין לרבות בע"מ ת"ל מבניו לקמן בפ' אמור מרבי מבני אהרן אף בע"מ וכ' הק"א שם והרא"ם ז"ל דה"ק כיון דליכא מיעוטא מרבי' להו ממילא ועיקר קרא דבני אהרן למעוטי נשים דאל"ה קשיא ההוא דר"פ ויקרא ע"ש ותמהני דמברייתא הלזו מבואר דמרבי' בע"מ מבניו ולכאורה י"ל דה"נ עיקר קרא למעוטי נשים דבודאי נשים ליתנהו בראית נגעים וכ"מ מגמ' ריש ערכין דלא מוקמי' הכל כשרים לראות את הנגעים לרבות אשה מיהו הא ליתא דאשה ממעטי' לה מהיקש' דנגעי' לריבוי' כדלקמן וע"כ עיק' קרא דבניו לרבות בע"מ וראיתי להז"ר כאן שכ' לישב ברייתא הלזו עם ההיא דפ' ויקרא דמשמעות מבניו לאו כמשמעות בני אהרן ע"כ ובהכי יתיישב דברי הק"א ועיין להז"ר לעיל בפ' ויקרא:

אפילו שוטה מדברי הק"א מתבאר דכהן שוטה א"צ לראות כלל אלא באמירה די ואין נראה כן מדברי רש"י והתוס' ריש ערכין אלא דבעי' שיראה גם הכהן ע"ש ועיין להר"מ ברפ"ט מה' ט"צ ומ"ש שם מרן בכ"מ במאי דנקט הגמ' מסברו ליה וסבר ע"ש י"ל דס"ל כפי' ב' שכ' התוס' שם דמסברו ליה וסבר אישראל דקאי גביה והיינו ישראל חכם שהזכיר הר"מ ז"ל:

פרק ב

וראו כולו כאחת וכו' מכאן אמרו וכו' הא דכ"ד ראשי איברים וכו' מתני' היא בפ"ו דנגעים ופ' הר"מ בפ"ג מה' ט"צ וכ' הטעם משום דכאשר יש מחיה בראשי איברים יתחלק הנגע ולא יהא נראה כאחת ע"ש והשיג עליו הראב"ד ז"ל ופי' דהטעם משום דבראשי איברים ליכא כגריס ומחיה דנקט ל"ד ע"ש. ולפי' הר"מ ניחא שפיר ברייתא הלזו דמפיק לה מוראהו דבעי' כאחת אבל לפי' הראב"ד ק' דהא הטעם משום דליכא שיעור טומאה ואין ענינו לראהו כאחת ונר' דלפי' הראב"ד צ"ל דאיירי דאיכא כגריס אי מצרפת לצדדי הראשי איברים אלא כיון דהצדדין אין מצט' משום דאין נראין כאחת ובראש האבר ממש ליכא כגריס לכך מטהר ליה וש"מ לפ"ז דלא בעי' שיראה כל הנגע בכללו כאחת ואין קפידה אלא שיראה שיעור כגריס כאחת אף אם הנגע הוא גדול הרבה ואכתי ק' לפי' הראב"ד כיון דמחיה ל"ד אמאי אצט' קרא דוראהו הא כבר נ"ל בריש פרקין מבעור הבשר שיהא רואה כל הבשר כולו כאחת ולפי' הר"מ ניחא דלעיל על גוף הנגע אבל הכא מצד המחיה הוא דאינו נראה כאחת:

רא"א כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו וכו' הק' הק"א היכי מטמא ליה משום נגע אחר הא תניא לעיל אין מחליטין את המוסגר וכו' ותי' דשאני הכא דמן התורה טהור ע"ש ובגמ' שם אבעיא להו יטהר תנן או ויטהר תנן ע"ש ולפי הצד דיטהר תנן לק"מ קושי' הק"א דהא טהור משעה שנולד נגע אחר דעדיין לא ראהו הכהן כדמשמע מהנפקא מינה דעביד בגמ' שם ע"ש בפירש"י ז"ל וא"כ בשעה שרואהו כבר טהור הוא אבל לצד דויטהר תנן צ"ל כדברי הק"א ומכאן יש להוכיח ספיקו דהמש"ל בפ"ז מה' תרומות בתרומה טמאה בטומאה דרבנן אי קרינן בה מחוללת מן התורה ע"ש דאי איתא דקרי ביה מחוללת מ"התו ה"נ אף דקנסא הוא קרי' ביה טמא הוא מן התורה ואין מחליטין את המוסגר ובגמ' גופא ק"ל אמאי לא עביד נ"מ לתשמיש המטה דמוחלט מותר ומוסגר אסור כמ"ש הר"מ בפי' מה' ט"צ ע"ש ואיידי דהיה מוסגר ועתה רוצה להחליטו משום נגע אחר דמחיה וכיוצא דאי יטהר תנן מותר בתשמיש המטה ואי ויטהר ל"ת אסור ולזה י"ל דהגמ' כאן ס"ל דגם מוחלט אסור דפלוגתא היא במ"ק כמ"ש מרן בכ"מ שם אבל ק' אמאי לא עביד נ"מ לענין פריעה ופרימה דמוחלט פורע ופורם ומוסגר אינו פורע ופורם כדאי' בריש כלים ואיירי שהיה מוחלט משום נגע ראשון ועתה רוצה להסגיר משום נגע ב' וע"ש בתוס':

פרשה ב

פרק ב

וטהרו הכהן מספחת אע"פ שלא נשתנו מראה וכו' מכאן ק' למ"ש רש"י בחומש דעמד בעיניה בשבוע ב' טמא וכן ק' מכמה ברייתות דלעיל וכבר עמד ע"ז הק"א ע"ש ונ"ל דזה תלוי בפלוגתא דר"י וחכמים דר"י מוקי מיעוטא דהיא להלכה וחזרה ורבויא דמספחת ללא נשתנו מראה ולרבנן מוקי רבויא דמספחת להלכה וחזרה וא"כ לא אייתר להו קרא לדרשא דאף על פי שלא נשתנו מראה וממילא עמד בעיניה טמא דהא כתיב והנה כהה ובהכי ניצול רש"י ז"ל מכל מה שהק' עליו הרא"ם ז"ל והק"א לעיל:

וכבס בגדיו מלטמא משכב ומושב בגמ' בפסחים דה"ז אמרי' מצורע אין מטמא מ"ומ וע"ש בפירש"י והתוס' שם הק' מדתניא איתקש מצורע לזב למעינותיו וכ' לאו פרכא היא דלמחנותם נמי איתקש ע"ש ור"ל וא"כ ר"ש אמאי נקט ק"ו טפי הו"ל למנקט היקשא אלא ע"כ דר"ש ל"ל היקשא ומ"ש וא"כ לא פריך דעומד בב' שהרי מפשה בב' הוא דילפי' ליה אלא ע"כ דלא אצטריך הילפותא לעומד בב' אלא לנותן לו שבוע ומ"מ סדר הכתובים קשים להולמן לפ"ד רז"ל דמדוע התחיל בחוזר בב' ולא גמר משפטו והפסיק כינו ובין משפטו בדין פשה בב' ונ"ל לישב דהנה בסיפא דברייתא הלזו דרשי' קרא יתירה דגבי חוזר בב' אחרי הקצות ואחרי הטוח דלא אצט' כיון דכתיב אחר חלץ אלא דאתא לחזר בג' והשתא א"ש דה"ק קרא אם חזר בב' אחר חלץ בפשה בא' וג"כ אם חזר אחרי הטוח בפשה בב' דהיינו קרא דובא הכהן דמוקמי' ליה בפשה בב' או אם חזר בשנים אלו דהיינו חזר אחר פשה דא' ואחר פשה דב' אז ונתץ את הבית ובדין הוא דלכתוב נמי עומד בב' כאן גבי פשה בב' אלא משום דבעי דליכתביה באפי נפשיה כי היכי דליכתו' עליה אחר הטוח ולא כתי' חולץ וקוצה לאשמועי' דבהזכרת חדא מנייהו סגי כי היכי דלאייתר אחרי הקצות ואחרי הטוח דכתיב גבי חוזר בב' לדרוש אותו דקאי אחוזר בג' דממאי דלא כתיב שלשתן בעומד בב' הוא דשמעי' האי דרשא:

לפי שמצינו בבית המוסגר דלא מטמא אלא מתוכו כ' הק"א דכתיב והבא ע"ש וכן פירשו. התוס' ביבמות דק"ג דמאי דתנן מוסגר מטמא מתוכו היינו ביאה ולא נגיעה ונסתפק ר"י בנגע מתוכו בלא ביאה וממאי דתניא לעיל בקרא דבנגע נראה בבית דדוקא מתוכו אין לפשוט דההוא בנולד הנגע מתוכו ולמעט נולד הנגע מאחוריו ע"ש אבל רש"י ז"ל שם מפרש מטמא מתוכו היינו נגיעה בלא ביאה ונ"ל מכנגע נ"ל בבית ובמוחלט דמטמא גם מאחוריו בנגיעה מטמא הוא ע"ש ובעיקר ספק שנסתפק ר"י ק"ל דאי איתא דמוסגר לא מטמא בנגיעה בלא ביאה מתוכו מנ"ל למדרש מטמא דגבי מוחלט לטמא אף בנגיעה מאחוריו נימא דלא הוסיף אלא נגיעה מתוכו ועיין להמש"ל בה' ט"צ מה שצדד בדעת התוס' ע"ש:

פרק ה

כל כבוס בגדים האמור להחמיר וזה להקל פי' דאם הבגדים בידו א"צ שהייה כדי אכילה אבל אם לבוש צריך שהייה והק' המש"ל בה' ט"צ מנ"ל לרז"ל למדרש קרא על הלבוש בגרים נימא דלעולם בגדים שלבוש א"צ שהייה וקרא מיירי בעומר בפנים וידיו בחוץ ובגדים בידו דלא נטמאו אלא מכחו ובכה"ג הוא דהקילה תורה דבעי' שישהא כדי אכילה ולדעת רש"י בפ"ק דבקרא דבשאר טומאות דכתיב בגדיו היינו בגדים שלבוש דוקא ניחא דסתם בגדיו הוא שלבוש אבל לדעת התוס' דה"ה שאר בגדים ק' ע"ש ונר' דגם לדעת התוס'. ניחא שפיר דודאי דסתם בגדיו היינו שלבוש אלא דס"ל דאמרי' ה"ה בגדים אחרי' והכא אי מוקמי' לקרא בעומד בפנים ובגדים בידיו בחוץ אז לא מיירי בבגדים שלבוש וזה ודאי ליתא ועוד נראה דלק"מ דהא בפיסקא שאח"ז מצרכי' קרא לרבות בהמה וגויים ואי איתא דקרא בבגדי' שבידיו. שבחוץ איירי דלא מטמאו אלא מכחו הא בהמה וגויים לאו בני טמויי נינהו:

צפור שחייה חוץ לעיר ואיזה זה דרור צ"ע אמאי לא דריש דרשא. זו בקרא קמא דגבי טהרת מצורע גופיה דכתיב נמי ושלח את הצפור החיה ובודאי דגם שם בעי' דרור וכן הוא במשנה פי"ב דנגעים ודע דמכאן מבואר דצפור דרור טהורה מיהו אפשר דאיכא נמי מינין טמאים שגם הם דרור ועיין להתוס' כפ' שלוח הקן דקל"ט ע"ב ולהמש"ל בה' ט"צ:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה