אור ברסלב

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת תמיד

מסכת מעילה

דף כו.

בד"ה בא וישב לו וכו' י"ל דחכמים לא הטריחוהו וכו' עכ"ל לפ"ז כשהשערים נפתחים יוצא והולך לו מדינא הוא דאסור לישב שם וק' אמ"ש גבי יוצא והולך לו דמה יעשה שם הואיל ואינו עובד ואמאי הוצרך לזה הא מדינא איסורא איכא וכבר עמד בזה ה' ב"ש ונ"ל דמדקתני בא וישב לו אצל אחיו הכהנים משמע דבחציה דבקדש וכזה ודאי איסורא איכא אלא שלא הטריחוהו ולקמן יוצא והולך לו לגמרי אפי' מחציה שבחול ואפי' בהר הבית לא ישב אלא הולך לביתו בזה הוצרך למ"ש דמה יעשה וכו':

בד"ה מנה"מ וכו' כלו' מנ"ל מן הפסוק דבעי ג' שומרים וכו' עכ"ל דבריו כאן הם לפי הועוד דהו"א דבחד שומר סגי שכ' ברישא דמתני' אבל לפמ"ש בתחילה דהו"א שאין צריך שומרים דאין עניות במקום עשירות אז פי' מנה"מ היינו מנה"מ דבעי שומרים כלל ועיין להב"ש:

דף כו:

גמ' איבעיא להו עליות ממש וכו' נר' דנ"מ לנודר מן עליות אי מקום הגבוה שאין תחתיו תשמיש בית נקרא עליה ואסור בו וכה"ג איתא בפסחים והב"ש נדחק בזה:

גמ' אמר ר"י בזה שנכנס לעזרה פשפש וכו' כ' הב"ש דבלא ר"י לא מצי פריך די"ל דפתח דאינו לשום תשמיש לא בעי שיעור ע"ש אע"ג דבפ"ק דמדות תנן טני מן הצפון לא היה משמש כלום ואפילו הכי שיעור דהא חמשה שערים דהר הבית היו בהם שומרים כדלקמן דף שאח"ז י"ל דשערי עזרה לחוד הוא דכי אינו משמש. לא בעי שיעור ועוד דטדי נמי לפעמים נכנסין בו הטמאים כדפי' הר"ש שם ועוד י"ל דשאני הכא דבבית אחת היו שתי שערים ולכך בחד שומר סגי אי לא משמש כלום:

דף כז.

גמ' דל ה' דהר הבית פשו להו תמניא ק"ק מנ"ל דס"ל תמניא הוו נימא שבעה הוא דהוו וי"ל כיון דהגזברים הם השוערים פשיט"ל להגמ' כיון דבמקום אחד הם בחד שומר סגי ולזה כיון המפרש במ"ש כאן בדברי ר"נ ואותן ב' שערים דהוו בבית המוקד וכו' ובזה ניחא מה שהק' הב"ש עמ"ש התוס' בכתובות דק"ו ע"א דמתני די"ג השתחויות כנגד י"ג שערים ס"ל שבעה הוא דהוו אלא דחשיב גם פשפשין והק' הב"ש דא"כ מנ"ל להגמ' דהאי תנא די"ג גזברים ס"ל תמניא נימא דס"ל שבעה וחשיב פשפשין וכולהו י"ג שערים דקאמר הם דעזרה ע"ש ול"ק דהפשפש היא לפני שער הגדול ובחד שומר סגי והכא בגזברים שהם שוערים מיירי אבל מתני' די"ג השתחויות לאו בשמירה מיירי ושפיר כ' דחשיב גם פשפשין:

דף כז:

גמ' מחילות לא נתקדשו וכו' רש"י בפסחים בפרק א"ד דס"ז ע"ב כ' לא נתקדשו בקדושת עזרה משמע דדוקא בקדושת עזרה הוא דלא נתקדשו אבל בקדושת הר הבית נתקדשו ולפ"ז הא דמחילות לא נתקדשו אין לו קשר אהא דבעל קרי משתלח וכו' דבעל קרי אינו יכול ליכנס אפילו למחילות כיון דנתקדש מיהא בקדושת הר הבית ולכן כ' רש"י שם הני תרתי מילי שמעינהו מרביה וגרסינהו אבל ק' דבפ' כ"צ דפ"ו ע"א כ' רש"י דב"ק מותר ליכנס למחילות מוכח מדבריו דלא נתקדשו כלל אפי' בקדושת הר הבית וי"ל דהתם בפתוחות חוץ להר הבית ומ"ש בפ' א"ד בפתוחות להר הביא מיירי והכל הולך אחר הפתח ואכתי ק' דא"כ הני תרתי מילי דקאמר ר"י שייכי גבי אהדדי בפתוחות חוץ להר הבית ומדבריו בפ' א"ד משמע דלא שייכי אהדדי ומהרש"א שם בפ' כ"צ נרגש מזה וכ' דמ"ש בפ' א"ד הוא לפום ס"ד דגמרא בפ' כ"צ דס"ד דר"י מיירי בפתוחות לעזרה ע"ש והשתא ניחא הכל אבל דברי המפרש כאן תמוהים שכ' דר"י מיירי במחילות דהר הבית ולא נתקדשו אפי' בקדושת הר הבית וכ' דהני תרתי מילי שמעינהו מרביה וגרסינהו והשתא לפמ"ש דלא נתקדשו כלל אפי' בקדושת הר הבית מישך שייכי להדדי הני תרתי מילי וצ"ע ועיין להב"ש:

דף כח.

גמ' ואומר להם שלום עליך מכאן מוכח דהא דאין נותנין שלום בלילה היינו במדבר אבל בישוב דלא שכיחי מזיקין נותנין שלום בלילה שהרי כאן בלילה מיירי וכ"כ התוס' בריש מגילה:

דף כט:

ר"א מוסף אף של מייש וכו' פי' המפרש מוסיף לפסול והב"ש כ' דגרסי' דקטמי דהיינו שנעשית במהרה אפר ולפ"ז יש לפ' דר"א מוסף להכשיר דת"ק ס"ל דלא היו רגילין אלא במרביות של תאנה וכו' משום דלא קטמי לא מבפנים ולא מבחוץ ור"א מוסיף של מייש וכו' כיון דלא קטמי מבפנים ע"ש והח"ן תמה ע"ד דא"כ ת"ק בעי רלא קטמי אפי' מבחוץ והגמ' קאמר בדברי ת"ק ומאי ניהו דוקרי דלא קטמי ואזלי מקטר מתוכו הרי דלת"ק לא קפיד לא אתוכו ע"ש ולק"מ דההיא לענין פוסלות אתמר דלא פסילי אלא בקטמי מתוכן אבל אי לא קטמי אלא מבחוץ כשרק אלא דלא היו רגילין לכתחילה אלא במרביות דלא קטמי אפילו מבחוץ מיהו מה שתלה הב"ש הפי' דר"א להכשיר אתא בגירסא דקטמי ק' דאין תלוין זה בזה דאפי' לגירסא דקטרי יש לפרש דר"א אהכשירה קאי וכבר תמה עליו בזה המש"ל בה' א"מ ע"ש ונר' דהכריחו להמפרש לפ' דר"א אפיסולא קאי משום דאי ר"א להכשיר אתא וס"ל דכל היכא דלא קטרי מתוכן כשרין ורגילין בהם לכתחילה א"כ לא הי"ל לפ' של מייש וכו' אלא הי"ל לומר כל העצים כשרין ורגילין בהם לכתחי' חוץ מן זית וגפן:

גמ' בתאנה דלא עבדא פירי וכו' צ"ל דפסיקא ליה להגמ' דשל זית וגפן ליכא רלא עבדא פירי דאי משכחת לה דלא עבדא פירי מ"ש זית וגפן דנקט לפסול תאנה ודקל נמי היכא דעבדא פירי פסולין:

דף ל.

גמ' כדי שיהא הא הרוח מנשבת הר"מ

בפי' המשנה כ' חזיתה היינו שיעשה אות וסימן להראות שמן המזרח מתחיל ע"ש והוא נגד סוגייא דשמעתין ונראה דלעולם ס"ל דחזיתה הוא חלון אלא דהוק"ל למ"ד להצית את האליתא אמאי עשו החלון למזרח ולא למערב להכי קאמר כדי שיעשה אות וסימן שהתחיל מן המזרח דהמערכה היא ממזרח למערב ועיין להב"ש:

מתני' מי מרדשן מזבח הפנימי וכו' הקשה המפרש הא עבודה שאינה תמה לא בעי פייס כדאי' ביומא זר שסידר המערכה וכו' ונראה דעיקר הוכחתו היא מדאמרי' שם בלישנא בתרא זר שסידר ב' גזירי עצים חייב ופריך רבא א"כ ליבעי פייס ופריך ומי לא בעי פייס וכו' רבא ה"ק ליבעי פייס בפ"ע הרי דפייס ליתיה אלא בעבודה תמה שהרי פריך כיון דהוי עבודה תמה ליבעי פייס והגמרא לא פריך ליה אלא מי לא בעי פייס וס"ל להמפרש דזהו גופיה טעמו של דבר דאמרי' מעיקרא זר שסידר המערכה חייב דה"ט משום דהוי עבודה תמה דס"ל דב' גזירי עצים ביום כדדחו שם במסקנא וא"כ סידור המערכה רכה הוי עבודה תמה דלילה וכל שקלא וטריא דעביד הגמ' אלישנא בתרא דליבעי פייס ניתנו ליאמר מעיקרא אלא דבלא"ה דחי לה שפיר לההיא מימרא דזר שסידר המערכה ומ"מ דוחק גדול הוא בדברי המפרש דלמה לא מייתי בפשי' מל"ב דמוכח שפיר דלא בפי פייס אלא בעבודה תמה כדכתיב' ועיין להח"ן:

דף ל:

מתני' ובה ג' מעלות שעליה כהן עומד וכו' והא דכתיב ולא תעלה במעלות על מזבחי דוקא על המזבח אבל בהיכל שרי כדתניא במכילת' כ"כ המש"ל הביא דבריו ה' פני דוד בפ' משפטי':

דף לא:

גמ' נעבדו דכסף נעבדו דזהב מדברי המפרש שכ' מפני שמרתיח הלחם ומחממה נראה דמפרש דתרתי פריך הגמ' חדא אשולחנות דאיברים אמאי עבדי' דשיש נעבדו דכסף ועוד שולחן שלפני ההיכל שמניחין עליו לחם הפני' בכניסתו אמאי עבדי דכסף נעבדו דזהב ומשני מפני שמרתיח הבשר טפי עברי ליה דשיש ולחם אי עבדי דזהב מרתיח ליה ומעפשו ושלחן שעליו לחם הפנים תמיד דעבדי ליה דזהב שאני מפני שכך מצותו כתובה בתורה והח"ן כתב דהמפרש גריס בברייתא בב' שלחנות שלפני ההיכל אחר של שיש ואחד של זהב ע"ש וליתא שהמפרש כתב להדיא בד"ה שמעלין ובד"ה ח' שיש וכו' אחד של כסף ואחר של זהב:

דף לב.

גמ' אמר להם שמים נבראו תחילה וכו' המפרש הוסיף צר ג' או שניהם כאחד והשיבו לו שמים תחילה דכתיב את השמים ואת הארץ ואי שניהם כאחד לא הול"ל ואת הארץ אלא את השמים והארץ:

תם ונשלם מסכת תמיד

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה