משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת תמורה · דף לג.
גמ' ואמר קרא אותה למעוטי קב"ה ובע"מ מעיקרו נמי נ"ל מאותה וס"ל קב"ה ובע"מ מעיקרו כי הדדי נינהו וכן איתא בבכורות די"ד ע"ב בהדיא לר"ש אותה למעוטי בע"מ מעיקרו וע"ש בתוס':
תוס' בד"ה ואמר וכו' א"נ קב"ה ק"ל מדכתיב וכו' עכ"ל איכא למידק מנ"ל דילמא כר"ש דרשי' ליה דאף על גב דאסיק בקושי' לר"ש מ"מ סברתו כך היא וי"ל דאי רבנן דרשי לקרא כר"ש אמאי אצטריך קרא מאשר יקריבו נפקא אבל ר"ש ל"ל דרשא דאשר יקריבו:
גמ' מיפך אפיך וכו' ודאי דהוה סגי ליה להגיה דברי ר"ש ולא למיפך אלא משום דאשכח במכילתא אחריתי כן אפיך לה ונ"ל שלזה כיון רש"י בד"ה אלא מיפך ושיעור דבריו אע"ג דאין ביניהם אלא בדברי ר"ש והו"ל להגיה דברי ר"ש בלחוד מ"מ משום דאשכח מכילתא וכו' והתוס' בד"ה רשב"ל לפי גירסתם דגרסי בר"א אחר דברי ר"ש ניחא להו קושי' זו דדוקא כי אפיך הוא דמתרצה דאי לאו דאפיך כיון דת"ק הזכיר שניהם הו"ל לר"ש לגלות דעתו בק"מ וכצ"ל בתי' התוס' ובתר מילתיה דרבנן וכו' ולכך שינה התנא וכו' דר"ל כיון דת"ק לא הזכיר אלא קב"ה ניחא דלא הזכיר ר"ש דעתו בק"מ ורש"י ל"ג כגירס' התוספות כמו שנראה מדבריו בד"ה בד"א עיין שם: