משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת תמורה · דף כז.
גמ' אמר רבא וכו' כגון שהיה הקדש בע"מ וכו' כ' הח"ן דבבע"מ מעיקרו מיירי אבל אם הקדישו ואח"כ נעשה בע"מ אמרי' לתמורה אכוון ושכ"נ מדברי התוספות במציעא ע"ש ולפ"ד רבא פליג ארב אשי דלקמן דאמר את"ל לא שביק היתירא ואכיל איסורא דלר"א אפי' אינו בע"מ מעיקרו אמרי' לאחולי אכוון ומנ"ל להתוס' ד"ז אימא דרבא פשיט"ל כמו כן דלא שביק היתירא וכו' ומיירי אפי' הקדישו תם ונעשה בע"מ ע"כ נר' עיקר דבהקדישו תם מיירי ומדברי התוס' במציעא ל"מ מידי דמ"ש בבע"מ מעיקרו היינו משום דהתם בהניח ידו אחולין מיירי דתחת בהמת הקדש קאמר וכמ"ש שם בסה"ד ובכה"ג ודאי לאתפוסי אכוון אי לאו בע"מ מעיקרו ומ"ש אין לפרש בהניח ידו אקודש וכו' ל"ד אלא ר"ל בלא הניח כלל ולא באו אלא לשלול הניח ידו אחולין וכמ"ש אח"כ ע"ש:
שם גמ' א"ד תמימה דחולין תחת בע"מ דהקדש וכו' הא דלא קאמר הכי בהצד הא' דתמימה דחולין תחת בע"מ דקדש לאחולי ובע"מ דחולין תחת תמימה דהקדש לאתפוסי דילמא יתפיס כיון דאינו מעלה אותה וכמ"ש התוס' ונר' שזהו הכריחו להר"מ אם כנים הדברים שכ' הח"ן בדעתו לתרץ קושי' הלח"מ ע"ש: