משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת תמורה · דף ד.
ל"מ אמרת דכתיב לא תקלל חרש ואבע"א וכו' כנ"ל שהיא גי' רש"י והתוס' ולשינויא קמא מסברא מוקמי' ליה במקלל חבירו כיון דמצינו מפורש במ"א וילמוד סתום מן המפורש אבל לשינויא בתרא בהכרח מוקמי' ליה במקלל חבירו ולא ענש אלא א"כ הזהיר ואם לא תשמור לאו אזהרה היא ולשינויא קמא אזהרה היא וב' תי' שכ' התוס' בד"ה ומקלל תליין בתרי שינויי דמשני הגמ' ודברי התוספות בד"ה הא הם לשינויא קמא ועיין להח"ן ומ"ש דל"ג ואבע"א עד משים ר"י עיין להתוס' במס' ר"ה דל"ג ועיין במהרש"א שם:
שם והשניה אינה מעושרת הר"ש במס' דמאי הביא הירוש' דמוקי לה כר"מ דתפוס לשון ראשון ע"ש והר"מ פ' כר"י דבגמר דבריו נתפס ופ' למשנתנו וה' בה"ז כ' בדעת הר"מ דר"י לא אמר כן אלא בתמורת עולה ותמורת שלמים דל"מ למי' תמורת עולה ושלמים דהוה משמע חציה עולה וחציה שלמים ולהכי ס"ל כיון דא"א לקרות ב' שמות כא' בגמר דבריו נתפס משא"כ הכא דהו"ל מעשרות זו בזו ומדאמר של זו בזו ע"כ נמלך וכה"ג תפוס לשון א' ע"ש ותמהני דבגמרא בפ' מרובה דע"ג ע"ב מפליג אליבא דר"י דדוקא תכ"ד גדול אבל תכ"ד קטן כדבור דמי ויכול לחזור ואפי' לא נתכוון מתחי' אלא לתמורת עולה ותכ"ד קטן אמר ותמורת שלמים ס"ל בגמר דבריו נתפס וכמ"ש התוס' שם וא"כ ה"נ כי אמר מתחילה של זו בזו ואח"כ נמלך תכ"ד קטן ואמר ושל זו בזו ס"ל בגמר דבריו נתפס וכה"ג ל"ל דהו"ל למי' מעשרותיהן זה בזה דהא מתחילה לא היה דעתו אלא של זו בזו לבד ואח"כ נמלך ואמר ושל זו בזו ובפשי' י"ל דברי הר"מ דהכא בתכ"ד גדול אבל תכ"ד קטן נעש' כמו מעשרותיהן זב"ז דסיפא מיהו לפמ"ש המש"ל בפ' ט"ו מה מעה"ק דהר"מ דחה הך סוגיא דמרובה מהל' ניחא דברי הבה"ז ומ"ש ה' צ"ק בדעת הר"מ בזה ליתא:
שם גמ' תסתיים דריב"ח הוא דאמר לוקה אע"ג דכ' התוס' בריש מ"ק ד"ג דאין דרך הגמ' לומר תסתיים היכא דבהדיא וע"ש ה"נ אינו בהדיא דאיכא למי' ריב"ח אפטורא אלא משום דאי הכי מ"ש מימר דבדבוריה אתעביד מעשה מקדיש נמי וכדפריך בסמוך א"כ אינו בהדיא: