אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת תמורה › דף ג.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת תמורה · דף ג.

דף ב:

בד"ה ויליף וכו' דיש לנו למילף טפי מטומאה בחד קתא וכו' עכ"ל הא דנקטו לשון יליף ולא כ' בפשי' דכיון דנותר כ' בהך קרא הא כתיב בני ישראל ואכולהו קאי משום די"ל רלא כתיב בני ישראל אלא אמאי דכתיב בקרא בהדיא והא דקאמר הגמ' דנותר יליף חילול מטומאה ולא סגי ליה בהך דרשא דבחד קרא והוי היקישא משום דאז לא הוה יליף פיגול עון עון מנותר דאמרי' בפרק איזהו מקומן דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש אבל דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש ועיין להתוס' בפ"ב דזבחים דט"ו ע"ב בד"ה אלא שכ' דהא דכתיב טומאה בהך קרא אינו אלא לאגמורי חילול דנותר עיין שם ואין להקשות לפ"ז מאי מקשים התוס' נילף מטמא ששמש דא"כ אמאי כתיב טומאה בהך קרא די"ל דהא דכתיב טומאה בהך קרא אינו אלא לדרשא דפ' ב"ש שהביאו התוס' כאן והתוס' שם חדא מינייהו נקטי:

בד"ה מה תרומה וכו' וקי"ל אפילו בקב"ה וכו' עכ"ל לפי' ר"י שכתבו התוס' לעיל דבד"א ר"י קאמ"ל אבל ר"ש אפילו בקב"ה אין מועלין ויליף מתרומה אפי' קב"ה ניחא קושיתם וכ"כ התוס' בזבחים ובמ"ש התוס' מההיא דיש אוכל אכילה א' כ' הצ"ק בכוונתם דפיסולי מוקדשין כנותר וכיוצא הוו כמו קב"ה ע"ש ועפי"ז יש לקיים דברי מהרש"א בפ"ב דקדושין דף נ"ו ע"ב בד"ה המקדש שכ' דפיגול ונותר יצאו מכלל קדש ע"ש והוא הפך משנה דיש אוכל אכילה א' וכבר דשו בו רבים ועפי"ז יש מקום לדבריו דלפיר"י ר"ש ור"י פליגי בהא לפ"ד הצ"ק ומתני' דקידושין ע"כ דלא כר"ש דקתני בשר בחלב ור"ש ס"ל בב"ח מותר בהנאה וכיוצא לזה כ' המפרשים ליישב מאי דק' מאי מק' התוס' שם והא יכולה ליהנות שלא כדר"ה נוקמה כר"ש דס"ל כ"ש למכות ולר"ש שלא כדר"ה אסור מדאורייתא כמ"ש התו' בפ"ג דשבועות דכ"ג ע"ב ע"ש במהרש"ל ומהרש"א ותי' דמתני' דהתם ע"כ דלא כר"ש מדקתני בב"ח:

גמ' הא מני ר"י וכו' ורב דאמר כר' יעקב וק' רב מאי קמ"ל אי לפ' הלכה כר"י הו"ל לו' הלכה כר"י וי"ל דרב אתא לאשמועי' דבעי' עשה מעשה ולא מהני דבדבוריה אתעביד מעשה ולפי"ז לק"מ מה שהק' התוס' אמאי לא משני שאני תמורה דבדיבוריה אתעביד מעשה ונ"ל דלא ניחא להו בזה משום דבמימרא דר"י לקמן קאמר נמי דלישנא דעשה בו מעשה וקאמ"ל ר"י לא קתני מימר וכו' מוכח דלישנא דעשה בו מעשה נכלל בו גם מאי דבדבוריה אתעביד מעשה והדק"ל הו"ל לו' הלכה כר"י וי"ל דאתא לאפוקי מילתא דפעמים אית ביה מעשה ופעמים לית ביה מעשה ובהנך פעמים דלית בהו מעשה ל"מ ועיין בזה להר"מ פי"ג מה' שכירות ועוד י"ל דאתא לאפוקי נשבע ומימר וכו' דבדברי ר' יעקב י"ל אין למדין מן הכללית אבל בדברי האמורא למדין דהו"ל לפרש דבריו כמ"ש בעלי הכללים וכ"נ מדברי התוס' בפ"ג דשבועות דכ"ד שהק' אמאי לא תני ר"י דלקמן מוציא ש"ר וכו' ותי' לחד תי' אין למדין מן הכללות ע"ש וק' דא"כ מאי פריך הגמ' והרי מימר וכו' וצ"ל דאביי דאמורא הוא למדין ופריך שפיר ובדברי רב צ"ל כתי' א' שכ' שם ע"ש:

תוס' בד"ה והרי וכו' ולימא או נשבע או מימר וכו' עכ"ל משמע דאיכא במימר ילפותא דלקי וכ"נ מדברי רש"י בשבועות שכ' בדברי ר"י דלקמן נשבע מפרש טעמא בתמורה עיין שם ונ"ל דהיינו ללישנא דלקמן דלא אתי חד עשה ומנתק תרי לאוין דלההיא לישנא הא דכתיבי תרי לאוין הוא לגלויי דלא מנתק להו אעשה עיין לה' בה"ז בריש מכילתין וא"כ ממילא שמעי' דלקי מדכתיבי תרי לאוי:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה