משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת שמחות · פרק ט
הלכה א
על רבו שלמדו חכמה. הלח"מ בפ"ט מה' אבל כ' בדעת הרמב"ם ז"ל דבשוין ולא למדו זה מזה אין חייבין בקריעה זע"ז אלא שנהגו לקרוע ולא מדינא וע"ש להכ"מ ולפ"ז בגמ' דשבת דק"ה דפריך אהא דקריעה הוי מקלקל ואי חכם וכו' ואי אדם כשר הוא חיובי מחייב הו"מ לאוקומה בחכם ובשוין דכיון דאינו חייב הוי מקלקל וכן י"ל עמ"ש הלח"מ בפ"ה מה' ת"ת ע"ש:
הלכה יו"ד האשה אינה קורעת אלא את העליון הטעם הוא דחיישי' להרהור ואע"ג דכ' התוס' בסנהדרין ד"כ דבשעת צער לא חיישי' להרהו' גבי נשים הולכות לפני המטה ס"ד בשלא יש שום שינוי שאינן הולכות מגולות אבל הכא אי קורעות גם הפנימי או מתגלה מקום שהיה מכוסה ושייך בו הרהור בכה"ג חיישי' גם בשעת צער וא"צ למ"ש הש"י גם מ"ש בההיא דסוטה דש"ה כדי לקיים מצות ופרע וכו' ע"ש לפ"ז בגמ' שם בפרק נגמר הדין הו"ל למינקט האי טעמא וטפי הי"ל להרב למינקט טעמא דונוסרו שהוזכר שם בגמ' עיין שם:
הלכה יז
אמרו לו מת אביו עיין בגמ' דנדרים דפ"ז ועיין להב"י סי' ש"מ ומוכח מדברי רש"י ז"ל שם בד"ה והא גבי קריעה דכי מתי לו ב' מתים בעי קריעה לכל אחד ואפי' בכ"א וכ"נ גם מדברי הרא"ש בפירושו שם ע"ש וזה היפך ברייתא דמכילתין בסמוך:
הלכה כד
ואסור למוכרן לנכרי נר' דהטעם שמא יחזור וימכרנו לישראל דאפי' באיסורי דרבנן גזרי' שמא יחזור וימכרנו לישראל ואפי' בנט"לפ שאינו אסור אלא לכתחי' כמר שהוכחתי במ"א אבל התוס' במ"ק רכ"ו נספפקו אי אסור למוכרן נראה מרבריהם דבאיסורי דרבנן ל"ג ובמ"א כתבתי בזה: