אור ברסלב

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת שמחות

מסכת סופרים

פרק ז

הלכה יט

הנוטע והמבריך וכו'. מהר"ם אלשיך ז"ל בתשו' סי' ק"י כ' אתרוג המורכב בלימון אינו יוצא בו י"ח דבטל והוי לימון כדאמרי' בסוטה דמ"ג ילדה שסיבכה בזקנה בטלה ע"ש והש"י דחה דשאני התם דמין במינו אבל במין בשא"מ הרי אתרוג. לפניך ומאן לימא לן דבטיל ע"ש. וכן יש להוכיח מהגמ' שם בסוטה דמוקי לההיא דמרכיב דחוזר עליה בהרכבת היתר במרכיב אילן בירק ע"ש ואי איתא ליבטיל בירק כדבטלה ילדה בזקנה אלא ע"כ דמין במינו שאני אך מה שהק' דא"כ ילדה בילדה שעושה לסייג ולקורות ליבטיל ע"ש. לק"מ דשאני ההיא משום דאי ממליך עלה וכו' כדאיתא התם בפ' משוח מלחמה ע"ש:

פרק ט

הלכה א

על רבו שלמדו חכמה. הלח"מ בפ"ט מה' אבל כ' בדעת הרמב"ם ז"ל דבשוין ולא למדו זה מזה אין חייבין בקריעה זע"ז אלא שנהגו לקרוע ולא מדינא וע"ש להכ"מ ולפ"ז בגמ' דשבת דק"ה דפריך אהא דקריעה הוי מקלקל ואי חכם וכו' ואי אדם כשר הוא חיובי מחייב הו"מ לאוקומה בחכם ובשוין דכיון דאינו חייב הוי מקלקל וכן י"ל עמ"ש הלח"מ בפ"ה מה' ת"ת ע"ש:

הלכה יו"ד האשה אינה קורעת אלא את העליון הטעם הוא דחיישי' להרהור ואע"ג דכ' התוס' בסנהדרין ד"כ דבשעת צער לא חיישי' להרהו' גבי נשים הולכות לפני המטה ס"ד בשלא יש שום שינוי שאינן הולכות מגולות אבל הכא אי קורעות גם הפנימי או מתגלה מקום שהיה מכוסה ושייך בו הרהור בכה"ג חיישי' גם בשעת צער וא"צ למ"ש הש"י גם מ"ש בההיא דסוטה דש"ה כדי לקיים מצות ופרע וכו' ע"ש לפ"ז בגמ' שם בפרק נגמר הדין הו"ל למינקט האי טעמא וטפי הי"ל להרב למינקט טעמא דונוסרו שהוזכר שם בגמ' עיין שם:

הלכה יז

אמרו לו מת אביו עיין בגמ' דנדרים דפ"ז ועיין להב"י סי' ש"מ ומוכח מדברי רש"י ז"ל שם בד"ה והא גבי קריעה דכי מתי לו ב' מתים בעי קריעה לכל אחד ואפי' בכ"א וכ"נ גם מדברי הרא"ש בפירושו שם ע"ש וזה היפך ברייתא דמכילתין בסמוך:

הלכה כד

ואסור למוכרן לנכרי נר' דהטעם שמא יחזור וימכרנו לישראל דאפי' באיסורי דרבנן גזרי' שמא יחזור וימכרנו לישראל ואפי' בנט"לפ שאינו אסור אלא לכתחי' כמר שהוכחתי במ"א אבל התוס' במ"ק רכ"ו נספפקו אי אסור למוכרן נראה מרבריהם דבאיסורי דרבנן ל"ג ובמ"א כתבתי בזה:

פרק י

הלכה ז

לא יחמיר עיין להתוס' במ"ק דכ"ג שהביאו מהירוש' דתני אם רצה להחמיר לא יחמיר משום כבוד המת או משום דאין לו מי שישא משאו נ"מ וכו' ופריך והתניא תקיעת שופר וכו' ע"ש והוא תימא דמאי פריך מדתניא פטור מתקיעת שופר אה"נ פטור מדינא ואם רצה להחמיר יחמיר כיון שאין עליו לטרוח ביו"ט וראיתי שהביאו קושיא זו משם הל"ח ויש מי שתי' דההיא דת"ש ונטי' לולב ידע הגמ' דהיא סיפא דהך בריית' דתני' ופטור מכל המצות ועל הך ברייתא תניא אם רצה להחמיר אינו רשאי מוכח דאכולהו קאי גם את"ש ונטילת לולב:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה