אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת פרה › פרק ג

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת פרה · פרק ג

פרק ב

משנה ב

כ' התוס' בר"פ הישן וקצת תימה מה מועיל מילוי ס"ס בעי' איש בשעת קדוש ע"ש מה שתי' והתי"ט תמה עליהם דהא דבעי' איש באפר שמזין על הטמא אבל הכא בכהן השורף את הפרה דמעלה בעלמא שמא נטמ' בהדיא קתני כמתני' דלקמן דהוא נוטל ומקדש ע"ש וה' חזו"ן כתב דכוונתם היא כיון דבעלמא בעי' איש לקדוש והכא לא מקדיש איש א"כ קדוש זה אינו כלום ואמאי מחמרינן ביה כולי האי למילוי כיון דהכא מילת' בעלמ' הוא דעבדי' ע"ש ולפ"ד צ"ל דהתוס' ס"ל דמילוי בעלמ' באפר שמזין על הטמא לא בעי' איש דאל"ה הו"ל לאקשויי ממילוי עצמו למ"ל לאקשויי מהזאה ולפי זה התוספות חולקים על הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה"פ שכ' דגם במילוי בעי' איש ובשלמ' לפי פשט דברי התוס' י"ל דה"ק דנהי דבמילזי דבעי' איש בעלמא הכא קתני במתניתין דבתינוקו' סגי בקדו' לא מצינו דהקילו כאן וא"כ דינו כדעלמא דבעי' איש ולכך ק"ל שפיר אבל לפ"ד ה' חזו"ן דחולקים על הר"מ ז"ל בסברא זאת:

כתבו התוס' בר"פ הישן דלמ"ד אהל ודוק ל"ש אהל צ"ל דס"ל כר"י דלא היו מביאין דלתות אלא שוורים ובשוורים גלי קרא דשמיה אהל דכתיב בעצמות וגידין תסוככני. ובאוקמתא דרבא שם כ' דקסבר ר"י אהל זרוק שמיה אהל דאל"ה בלא טעמא דדעתו גסה וכו' ע"כ וכ' מהרש"א ז"ל דרבא דלא אוקמה מטעם דאהל זרוק ל"ש אהל דסמיך אברייתא ע"ש וק' דתקשה במקשה מאי מקשה שם והרי דלת וכו' נימא דקסבר אהל זרוק ל"ש אהל דלא ידע הברייתא דאל"ה לא מקשה מידי ע"כ נ"ל דמשמע ליה למקשה ולרבא דס"ל לר"י שמיה אהל כר"י ן' יהודה בנזיר בברייתא דהנכנס לארץ העמים בשידה וכו' דאין ס' שיחלוק ר' יוסי על אביו שו"ר שדברי התוס' הנאמרים באוקמתא דרבא הם תמוהים דמאי הוצרכו לאוכוחי מדבעי טעמא דדעתו של תינוק דס"ל לר"י אהל זרוק שמיה אהל הרי מבואר בגמ' בעירובין ר"ל ע"ב דס"ל לר"י אהל זרוק שמיה אהל בההיא דקאמ' ר"י מערבין לכהן בבית הקברות קאמר בגמ' דטעמיה דקסבר שמיה אהל וצ"ע:

הק' התי"ט ע"ד התוס' דבשוורים כ"ע מודו דשמיה אהל א"כ בההיא דחגיגה הו"ל להביאו על גבי שוורים וכתבו עליו בתוס' חדשים ממהרש"א ז"ל דלק"מ דהתם איירי בארץ העמים דגזרו משום אוירא ודוקא בשידה דסתומה מכל צד כמ"ש בנזיר ע"כ ועיין להתוס' בחגיגה שהביאו מגמ' דנזיר דלפום אוקמתא זאת דפליגי באהל זרוק כ"ע ס"ל דל"ג משום אוירא ואם כן ק"ל להתי"ט שפיר:

משנה ו

ופרה וכל מסעדיה וכו' כתב הרב ז"ל ואף ע"ג דפרה אינה מקבלת טומאה מעלה וכו' וכ' התי"ט ואי משום מסעדיה א"נ נטמאו לא איכפת לן ומ"מ מעלה עשו ואע"ג דאין עוסקים עם הפרה אלא מחיים עשו מעלה שלא יטמאו מסעדיה וכמ"ש התי"ט בדבור שלפ"ז משם מהר"ם ז"ל והיינו אחר דעשו המעלה וליתא למ"ש התוס' חדשים עש"ב:

משנה ז

ולא אדומה שלא יאמרו ב' שחטו כתב רש"י ז"ל ביומא דהטעם משום מלאכה ומשום ושחט אותה ע"ש הרי ס"ל דגם בב' אדומות שייכה מלאכה ולפ"ד קשה מה שהק' התוס' בחולין דל"ב לרבנן למ"ל ושחט אותה ת"ל משום מלאכה ולא יתכן תירוצם לדעתו ז"ל:

כתב הר"מ ז"ל בפ"ד מה"פ נשחטה בהמה אחרת עמה פרה כשרה אע"פ שבהמה כשרה והוא נגד מימרא דרבא בחולין שם וכבר עמד בזה הכ"מ ותירץ דגריס שתיהן כשרות ע"ש ולא יתכן דא"כ סוף המימרא שם נחתכה דלעת עמה הוי ללא צורך כיון דאפי' נשחטה בהמה דינא הכי ועוד הרי בהוצאה דסבר ר"י והוציא אותה וכו' מבואר בגמ' ביומא שם דהוציא חמור עמה פסולה והוצאה לר"י כמו שחיטה לרבנן ובדעת הר"מ ז"ל נ"ל דק"ל קושית התוס' שם מגמ' דחולין דוכפר עליו וכו' ומתרץ דסוגיות חלוקות ופסק כסוגיא דזבחים וגמ' דיומא אזיל כס' רבא בחולין:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה