משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת ערכין · דף כח.
מתני' ואם החרים את כולן אינן מוחרמין מלישנא דמתני' משמע דאינם מוחרמין כלל אפילו מקצתן ולא אמרי' אם החרים את כולן מוחרמין מיהא מקצתן ומכאן יש להוכיח ספיקו של ה' קול יעקב הביאו השע"ה בה' נדרים די"ב ע"ב שנסתפק אם היו לפניו ב' בהמות אחת תמימה ואחת בע"מ ואמר הרי אלו עולה מי אמרי' נהי דבע"מ לא קדשה תמימה קדשה א"ד הקדש שלא חל מקצתו לא חל כולו ע"ש ומכאן מוכח היכא דלא חל כולו לא חל מקצתו וה"ה בלא חל מקצתו לא חל כולו וי"ל דהכא שאני דמעטיה קרא כדנ"ל בגמ' ועיקר קרא לא אתי אלא למעט דאינו מוחרם אפילו מקצתו דאי לכולהו לא אצט' קרא דהא אמר רבא בפ"ק דתמורה כל מילתא דאמ"ד לא תעביד אי עביד לא מהני ואפילו בלאו הבא מכלל עשה כדמוכח מהא דפריך התם מתורם מן הרעה על היפה ע"ש מיהו לאביי דס"ל התם אי עביד מהני ק' מנ"ל דאינו מוחרם אפי' מקצתו אי איתא דהקדש דלא חל כולו חל מקצתו ויש לחלק:
תוס' בד"ה דת"ר וכו' וא"ת והא האי קרא בחר' הניתן לכהנים וכו' עכ"ל נראה מדבריהם דלבדק הבית יכול להחרים כולו דכיון דהאי קרא בחרמי כהנים כתיב מנ"ל דאסור להחרים לב"ה דמחרמי כהנים לא אתי דשאני כהנים דהוי הדיוט לגבי הקדש דלגבוה ממש הוא אבל הר"מ בפ' ו' מה' ערכין דין ב' כ' בהדיא דינא דמתני' בין בחרמי כהנים בין בחרמי ב"ה ע"ש וע"כ דס"ל דקרא איירי בכל החרמי' אבל לא יגאל לא קאי אלא אחרמי כהנים וכ"פ רש"י בפ' השולח אברייתא דדריש מאדם אלו עבדיו וכו' דבחרמי ב"ה מיירי ע"ש וכן איתא בתוספתא בפ"ג דמכילתין ולפי"ז לא ק' קושית התוס':
בד"ה ת"ל וכו' א"נ י"ל וכו' עכ"ל וגם לשמואל דס"ל אם מכרה בשנת היובל אינה מכורה מ"מ יכול למוכרה אחר היובל משא"כ בבתו קטנה ועי"ל דעיקר קושיתם אינה אלא לרב אבל לשמואל דס"ל האומ' לחבירו ע"מ שלא תשמטני בשביעית אין שביעית משמטתו כדאיתא בפ"ק דמכות ד"ג ה"נ יכול למוכרה ע"מ שלא תחזור ביובל: