משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת ערכין · דף יא:
גמ' מתיבי משורר ששיער וכו הא דלא פריך מברייתא דלעיל דהם בשלהם וכו' משום די"ל דאביי לא מחייב מיתה אלא במשורר ששיער דכתיב ביה קרא אבל משוער ששירר לא וברייתא במשוער ששירר ולמסקנא דתנאי היא אתיא ברייתא כפשטה בכל גוונא:
גמ' מ"ס במיתה וכו' ומ"ס באזהרה וכו' עיין בגמ' ברפ"ב דיבמות דאמרי' מ"ל איסור כרת מ"ל איסור לאו וע"ש בפירש"י ולהמש"ל בפ"א מה' יו"ט ואוקי באתרין וק"ל אשמעתין אמאי לא מוקי דכ"ע אזהרה או כ"ע במיתה ואיירי בזה אינו יכול וזה אינו יכול ופליגי בפלוגתא דתנאי בפ' המצניע דצ"ב ע"ב אי חייב בזה א"י וזה א"י ע"ש ול"ד גבי שבת פליגי כמ"ש השיו"ט סי' והר"מ בפ"ג מה' כלי המקדש פ' המסייע חייב מיתה וכ' מרן בכ"מ דגריס מ"ס במיתה ומ"ס באזהרה ול"ג גזרו ולא גזרו ע"ש וצ"ל לגי' זו דמ"ס אזהרה היינו ברייתא דפריך מינה לאביי ומ"ס במיתה ר"י ן' גודגדא אבל ר' יהושע היה סבור דשרי לגמרי עד שלמד ד"ז מריב"ג מיהו ק"ל הא מסקי' בפ' המצניע דצ"ג דמסייע אין כו ממש ובגופה דשמעתין י"ל אף שהוכיחו התוס' שם דמסייע ליכא אפי' איסור דרבנן מ"מ ריב"ג ס"ל דאסור ופליג אהנך משניות דמייתי שם אבל לפ' הר"מ ז"ל ק' איך כ' דחייב מיתה במסייע והיה נ"ל דמסייע דכ' הר"מ היינו אם האחד אינו יכול לבדו ובזה א"י וזה א"י כ' פ' כ"ה דבת דחיי' ושמעתין בזה יכול וזה א"י ובזה ס"ל להר"מ דשרי ולא הוצרך לפ' זה דכבר כ' מסייע אין בו ממש ואין צריך להגיה הס' כמ"ש מרן אך לשון מסייע איי משמעותו אלא בזה יכול וזה א"י דזה א"י וזה א"י לא מקרי מסייע והדק"ל הא קי"ל מסייע אין בו ממש וצ"ל דבמסייע דהגפת דלתות דהוא מעשה רבה יש בו ממש ול"ד לההיא דהמצניע וכה"ג חילק הריטב"א בחי' במכות ד"ך ע"ב בין מסייע דהתם למסייע דפ' המצניע ע"ש:
גמ' אי הכי בעולת נדבה נמי לימא מה שפי' רש"י ותפשוט בעיא דר"א ק' דהבעיא היא אי טעונ' שירה אבל לרשות לא אבע"ל ואילולי פי' הייתי אומר מ"ש כעולת נדבה לימא ר"ל דשואל אם יכול לו' שירה ואינו ענין לבעיין:
תוס' בד"ה אבע"ל וכו' כתיב מקמי האי קרא עכ"ל דבריהם כמות שהן תמוהים דקרא דויועץ אע"ג דכתיב אחר ביום ט"ז וכו' בודאי אין מוקדם ומאוחר שהרי מה שעיבר ניסן הוא ביום ל' לאדר כדאי' בפ"ק דסנהדרין דף י"ב ע"ב דויועץ הוא ביום שלשים של אדר ולא אחר ט"ז לחדש הא':