משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת ערכין · דף ט:
גמ' בשלמא לעול' וכו' הקושי מבואר דלעול' גמי מ"ל בהיה המולד בד' בי"ח שעי כמ"ש התוס' בד"ה מאי וכן ק' לקמן במאי דאמרינן ואף שמואל כר"ה ס"ל ואף רב כר"ה וכו' והח"ן נרגש מכל זה ותי' דלעולא ל"ל ח' מלאים אפי' לא מרחק אלא חד יומא ע"ש וליתא דהא אמרי' דקמפלגי בעיבור השנ' אי כ"ט או ל' וטעמא דעולא משום דס"ל שלשים ואי עבדי' ח' מלאים מרחק תרי יומי וכדפירש"י מוכח ראי משכחת לה דלא מרחק מודה עולא:
גמ' וא"א זמנין דמ"ל שמנה וק' נוקמה כאחרים וי"ל דאכתי ק' והאיכא יומא דשעי ודתלתין שנין ועכ"ל משום דאזלי' בתר רוב שנים והיינו שינוייא דגמ':
רש"י בד"ה דלירחא וכו' ניסן ואייר חסרים וכו' עכ"ל משמע ליה דהחיסור עברי' ליה בחחי' כמו בחורף דעבדי' תשרי ומרחשון וכי עבדי' ניסן ואייר חסרים ע"כ דעבדי' עצרת בשבעה בסיון עד שיושלמו מ"ט ימי העומר דהנה מבואר משמעתין דלאחרים חדש העיבור מלא וכנגדו עבדי' ז' חסרים וזה הפך דברי רש"י ז"ל במס' ר"ה ד"ז דפי' לאחרים חדש העיבור לעולם חסר ולא עבדי' ז' חסרין ע"ש ונ"ל לישב דהתם מהדרי' את"ק שם דל"ל שנה בלא רגלים ואמרי' כאחרים וע"כ דס"ל דלא עבדי' ז' חסרין דאי איתא הרי מ"ל שנה בלא רגלים דבשנה א' היו כסדרן ועצרת היה בששה בסיון ובתחי' ליל ז' בסיון דקדיש ובשנה ב' היו ז' חסרים והיה עצרת בשבעה בסיון והשתא תכף כאשר הושלם יום ששה בסיון שלמה שנה בלא רגלים ורש"י שכ' שם בדברי ר"ש דשנה א' עבדי' ח' שלמים לרווחא דמילתא כ"כ והשתא ע"כ ההוא תנא ס"ל כאחרים וס"ל דחדש העיבור לעולם חסר כרשב"ג דס"ל הכי בשמעתין אבל תנא דיום הנף דשמעתין ס"ל כאחרים וכת"ק דרשב"ג דחדש העיבור לעולם מלא וע"כ דעבדי' חסרים באופן דת"ק דהתם ותנא דיום הנף ס"ל כאחרים ופליגי בפלוגתא דרשב"ג ות"ק ואף ע"ג דלעיל מבואר דרשב"ג דאמר כ"ט מודה דמלא נמי עבדי' היינו למאן דל"ל דאחרים אבל למאן דס"ל כאחרים ס"ל דלעולם חסר כי היכי דלא ליעביד ז' חסרים ועיין לה' טורי אבן שם:
תוס' בד"ה מעשה וכו' מיום ג' שני שעות דכי שנית הכא תקפ"ט וכו' עכ"ל כצ"ל ואע"ג דמכסי שש שעי ל"ל בה דמ"מ ראוי ליראות וקרי ליה שפיר נראה בזמנו: