אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת ערכין › דף ה:

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת ערכין · דף ה:

דף ה.

ולר"מ למאי אצטריך מכאן הוכיחו התוספות בסנהדרין דט"ו דרב לדברי ר"מ קאמר ולא דס"ל הלכה כר"מ דאי הלכה כר"מ ס"ל מאי פריך נימא דבא לפחות הלכה ע"ש וק' דאי לפ' הלכה נתכוון הי"ל לפ' בפחות מבן חדש דחידוש הוא אף די"ל טועה ואי רב לא ס"ל כר"מ אלא בכלי דלא טעי א"כ מנ"ל דרבנן לא מודו לר"מ בכלי מטעם טעי אלא ע"כ דאין סברא לחלק ביניהם לפום קושטא דמילת' עיין לקמן ד"ך ע"א. הבה"ז תמה על מ"ש הר"מ כרבנן איך פ' עצמו דנותן דמיו דמוקמי לה בגיטין דט"ל כר"מ וה' צ"ק כ' עפי"ד התוס' בכתובות ר"פ המדיר דר"מ לא אמר בתיקוני ולא במוסיף ואף דהתוספות ס"ל דהני דהכא תקוני הוא ולא מוסיף הר"מ לא ס"ל כן אלא דהכא מוסיף הוא דהזכיר ערך אבל המקדיש תקוני הוא ואף ע"ג דרבנן פליגי אף בתקוני כי היכי דא"ש מימרא דרב המקדיש עברו ר"פ השולח וע"כ דרב קי"ל דרבנן פליגי אף בתקוני מ"מ הר"מ מסתבר ליה לפ' בתיקוני כר"מ והגמרא כאן דלא מוקי מימר' דהמקדי' בהמת חבירו כרבנן מטעם תיקוני משום דאליבא דרב קאי ולרב ע"כ דקי"ל דפליגי רבנן בתיקוני מההיא דהשולח כדכתי' ועפי"ד הצ"ק ניחא מאי דאיכא למידק בגמ' אמאי איצט' למי' כמאן כר"מ במקדי' בהמת חבירו כיון דכבר אמר גבי בלי כמאן כר"מ ידעינן שפיר דרבנן ס"ל אדם מוציא דבריו ולפ"ד הצ"ק ניחא שפי' דהו"א במקדיש כרבנן משום דתקוני הוא גם ניחא מאי דק' אמא' איצט' מימרא דכלי ממקדי' בהמ' חבירו שמעי' לה ועפי"ה ניחא דהו"א במקדיש דוקא משום תקוני אבל בכלי דמוסיף לא וטעמא דר"מ בבן חדש משום גזירה ולעולם ס"ל מוציא דבריו לבטלה באוסופי:

רש"י בד"ה איש משמע כל דהו עכ"ל ק' דבפ"ק דחולין די"ג ע"ב לא מרבי' גוים דנודרין אלא מאיש איש וכן בסנהדרין דנ"ו לברכת ה' אמרי' דר"מ מרבה מאיש איש ורבנן דברה תורה כלשון ב"א ע"ש וי"ל דהתם משום דחד איש אצט' לגופה או לשום דרשא ולכך לא מרבי' גוים אלא מאיש יתירא אבל היכא דמתיר אע"ג דלא כתיב אלא חד' איש מרבי' גוים דאיש משמע כל דהו:

תוס' בד"ה יכול וא"ת הא ממעטי' וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דע"כ התם מבני ישראל הוא דממעטי' ליה דאי מאיש אם כן מאי פריך בנזיר דס"ב איש דכתיב גבי ערכין למ"ל הא אצטריך לתמורה ומאי פריך הניחא למ"ד מופלג דאורייתא וכו' נימא דמ"ד דרבנן מוקי ליה לתמורה ולא דריש לדרשא דפ' ב"ש שהביאו התוס' ונ"ל דכונתם כיון דאיכא רבויי ומיעוטי בערכין דהיינו בני יש' ואיש אמאי ממעטינן נכרי מתמורה משום דבנ"י קאי אכולא ענינא אדרבא נימא איש קאי אכולא ענינא ושיעור דבריהם דמהתם ממעטי' אע"ג דכתיב איש וע"כ איש לאו ריבוייא הוא הפך ברייתא הלזו:

בד"ה אלא וכו' ואמאן תרמייה וכו' עכ"ל לא היו צריכי לכל זה די"ל דהגמרא פריך אברייתא גופה דמועלין מקרא דלא לכם ולנו אלא משום לישנא דהגמרא אלא מעתה לא ימעלו נראה דרוצה להוכיח לר"י גופיה:

בא"ד ושמא טוב לפרש וכו' עכ"ל וכן יש להוכיח דאי איתא דלר"מ אינו קדוש כלל וקרא דלא לכם ולנו דאין מקבלין מהם הוא מטעמא דאינו קדוש קשיא מקרא דואגרת אל אסף וכו' דמייתי הגמ' לקמן דקבלו ממנו משינוייא דגמ' דלקמן דמלכותא לא הדרי לא יכון בזה לפי מה שפי' בו רש"י והתוספות שם אלא דלמסקנא גם לר"מ קדוש:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה