משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת סופרים · פרק ה
הלכה ד
רמ"א מוחק וכו' רשב"א אומר משמו אין תולין וכו' נראה דה"פ מוחק ולא גילה דעתו בתלייה וגרירא ורשב"א ביאר דבריו דאין תולין ואין גוררין אבל מודה דמוחק כדקאמר ר"מ ורחב"ע פליג דאפי' מחיקה לא אלא יגנז ומעתה פליגא ברייתא דמכילתין אברייתא דגמ' במנחות ד"ל דהתם קתני דרשב"א משמו אומר אין תקנה אלא יגנז דהיא סברת רחב"ע דמכילתין ולזה כיוונו התוס' שם שכ' דע"כ פליגא בסברת ר"מ ע"ש ודלא כהנח"י בפי' בברייתא דמכילתין ול"ק מה שהק' ע"ד התוס' דמנחות ה' שמחת יהודה ע"ש:
הלכה ה
שכח וכתב אל אל עויל וכו' הק' הנח"י הא כבר שמעי' לה מברייתא דלעיל דכ' ב' הויות דמעכב השני ותי' דקמ"ל אפי' בכתובים ע"ש וה' כסא רחמים תי' דשאני ההיא דלעיל דהויה הב' היא יתירא אבל הכא אין כאן יתור והו"א אינו נפסל במה שהוסיף לכוין לשם קדושת ה' כתיבה שאינה שם ע"ש וליתא דהאי מילתא נמי שמעי' לה מדין דהלכה ב' דקתני היה צריך לכתוב יהודה וטעה ונתכוון לשם הויה ולא הטיל ד' מוחק הכל ולא קתני תולה הד' כדרישא וע"כ נר' עיקר כתי' הנח"י מברייתא הלזו והק' ה' כסא רחמים עמ"ש הרשב"א הביאו מרן בב"י סי' רע"ו ופ' מור"ם בהגה שם שאם כוין על תיבה אחת שאינה שם לשם קדושת ה' אינו נפסל דהו"ל כמקדיש ב"מ למזבח דלא אמר כלום ותי' דלא כ"כ הרשב"ץ אלא בידע שהיא תיבת חול וכ' במזיד לשם קדושת ה' אבל הכא טעה וסבר שהוא שם קדוש עש"ב ולפ"ד במקדיש בע"מ למזבח נמי כן הוא דאם טעה וסבור שמותרין בע"מ למזבח או דלא ידע שהיא בע"מ קדושה ותמכר ויביא בדמיה קרבן שהרי הרשב"א מדמה להו אהדדי ואין נר' כן ממתני' ס"פ כיצד מערימין דקתני אמר על בהמה טמאה ועל בע"מ ה"ז עולה לא אמר כלום ה"ז לעולה תמכר וכו' ואי איתא ליפלוג וליתני בדידה באמר עולה לבד בין טעי לנתכוון גם לפי' הי"מ שכ' התוס' שם צ"ל דמתני' בטעי וסבר דמותרין למזבח כיון דמין הראוי להקרבה דאל"ה הוה מיתסר מדין נדר כמ"ש בחי' במס' נדרים ד"ו ע"א ע"ש הרי אפילו טעי וסבר שמותרין למזבח לא אמר כלום ודכוותה בכתב אות שאינה שם לשם קדושת ה' אע"ג דטעי אינו נפסל לדעת הרשב"ץ: