משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת סופרים · פרק ג
הלכה א
עושה אדם תורה נביאים וכתובים דברי ר"י. עיין בבתרא רי"ג דר"י ס"ל אין עושין וכבר עמד בזה ה' כסא רחמים ע"ש. ולק"מ דלקמן הל' ו' אמרי' ה"מ בדפתרא אבל בגויל לא ופי' הנמ"י דקאי אר"פ דדוקא דעושה תנ"ך כאחד בדפתרא דלא אמרי' כוליה תורה אבל בגויל דכשר לס"ת אתי למי' כוליה תורה ע"ש. ומעתה ההיא דבתרא בגויל מתוקמא שפיר וטעמא דרבנן הכא דאמרי' אין עושין אפי' בדפתרא משום דאתי לאנוחי נביאים אתורה דהא לא מדכרי רבנן במילתייהו כתובים והתוס' בבתרא בדברי ר"י דחו טעם זה דלא מצינו קפידא בכתובים אנביאים ע"ש. ומן האמור איכא למידק בדברי התוס' הללו דאמאי לא דחו דע"כ לאו ה"ט דר"י דא"כ בדפתרא אמאי ס"ל עושין כדתניא הכא דבקפידא דהנחה אפילו בדפתרא איכא קפידא ולענין הלכה כל הפוסקי' כ' דעושין כר"מ דבתרא ועיין בהג"א שם שהק' הא קי"ל הלכה כר"י לגבי ר"מ ע"ש והרב כסא רחמים כתב דמשום סתמא דברייתא שם והביא דברי הכנ"הג שכ' דקי"ל כר"י אפי' דסתמא דמתני' כר"מ ע"ש ולע"ד דברי הכנ"הג אינם ענין לכאן דדוקא בסתם משנה דסתם משנה ר"מ והוי כאילו תני בהדיא דברי ר"מ ועיין בפ' כל הכלים אמתניתין דכל הכלים שנשברו אם עושין הם מעין מלאכה וכו' ע"ש אבל בסתם ברייתא הוי תנא דברייתא ור"מ כרבים לגבי ר"י דיחיד הוא:
הלכה ז
ושניקדו וכו' הרמב"ן ז"ל כ' אפי' הסיר הניקוד פסול ע"ש טעמו והל"ח דחה טעמו וכ' דטעמא משום דכי גורר הוי כמנומר והביא דבריהם הנח"י דק"ל דבמנחות דכ"ט מבואר דבגרירה ליכא לתא דמנומר דאמרי' ה"מ בחסרות אבל ביתרות ל"ל בה וע"ש בתוספ' בד"ל ואפשר לחלק דדוקא התם דכי גריר כותב על הגרר דמעבה האות שלפניה כמ"ש בי"ד סי' רע"ט ע"ש אבל כי גריר הניקור אינו כותב במקומו בכה"ג הוי כמנומר ועמש"ל בפ"א ה"ט ע"ש:
הלכה ט
אחת בדף א' דברי ר"י. מ"ש הנח"י דסברת ר"י היא סברת רב שם במנחו' דכ"ט ע"ש הוא תימה דרב ס"ל שתים בכל דף קורין בו וסברת ר"י אפילו אחת בדף א' הרי סברות חלוקות הם ועוד אי איתא אמאי אסיק שם דברי רב בתיובתא נימא אנא דאמרי כר"י: