אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת סופרים › פרק א

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת סופרים · פרק א

מסכת סופרים

הלכה א

אין כותבין ספרים על עור בה"ט וכו' הנח"י הוכיח דעיקר הגי' אין כותבין ספרים תפלין ומזוזות ע"ש ונר' להוכיח מדברי התוס' דספרים לחוד גרסינן והוא ממ"ש בפ' הקומץ דל"ב ע"ב בד"ה הא מורירין וכו' שכ' אין להוכיח ממס' סופרים דס"ת בעי שרטוט מדתניא התם מסרגלין בקנה די"ל בשיטה ראשונה קאמר ע"ש והשתא אי גרסי' סתומה מה הוכח יוכיחו דין ס"ת מהכא ותק"ל תפילין דלכ"ע לא בעי שרטוט כדאמרי' התם בגמ' הא מורידין וכו' והא בעי שרטוט וכו' וע"כ בתפילין קאי לשי' רש"י דס"ת בעי שרטוט והיכי קתני מסרגלין ואי האי דמסרגלין לא קאי אתפילין דרישא א"כ מה הוכיחו לדין ס"ת נימא דאמזוזה קאי ולא קאי אס"ת כמו דע"כ דלא קאי אתפילין אלא ע"כ דל"ג ברישא דמכילתין אלא ספרים ולכך הוכיחו שפיר מכאן דינא דס"ת:

והלכה למשה מסיני דנכתבין על עור בהמה טהורה. ק"ל דבהמה טהורה נ"ל מקרא בפ' כ"מ דכ"ח מלמען תהיה תורת ה' בפיך דאין נכתבין על עור בהמה טמאה ואמאי אצט' הלכה למשה מסיני ואי אצט' להלמ"מ לס"ת דקרא בתפילין הוא דכתיב הא ליתא דס"ת ילפי' מהיקישא דאתקש כל התורה לתפילין וכדאי' בפ' הגולין די"א ע"ש. וגירסת הירושלמי הביאו בס' כסא רחמים נכונה בזה דאי' התם הלמ"מ שכותבין על עור לחוד ולאפוקי נייר דאע"ג דנ"ל מקרא דלמען תהיה תורת ה' בפיך דאין כותבין על עור בהמה טמאה מ"מ אין ללמוד מזה דבעי' עור ולכך אצט' הל"מ:

הרב שמחת יהודה הוכיח דס"ת לא בעי שרטוט מדתניא במס' שבת דקט"ו אין בין ספרים למגילה וכו' אשורית על הס' ובדיו והוכיחו התוס' שם דלענין הצלה מתניא ע"ש ואמאי לא קתני נמי שרטוט דבס"ת מצילין אפי' אינו משורטט אע"פ דפסול הוא ומגילה דלית בה אזכרו' דוקא במשורטטת הוא דמצילין ע"ש. וק' דאפילו אי ס"ת לא בעי שרטוט אכתי קשיא דהא כבר הוכיחו התוס' בפ' הקומץ דל"ב דשיט' א' לכ"ע בעיא שרטוט דאפי' אגרת אמרי' בגיטין דבעי שרטוט וכמו שהוכיחו ממכילתין ע"ש וא"כ אכתי ליתני דס"ת אפי' אינו משורטט כלל אפי' שיט' ראשונה מצילין אע"פ דפסול הוא ומגילה דוקא במשורטטת כולה הוא דמצילין וי"ל כיין דאיסורא איכא בכותב בלא שרטוט שיט' ראשונה בעבד איסורא וכ' לא איירי תנא אבל במשורטט שיט' ראשונה ואינו משורטט בין השיטין ליכא איסורא אע"ג דפסול הוא ושפיר הוכיח הש"י:

עוד ראיתי להש"י שהק' אמה שנסתפקו התוספות בסוטה די"ז אי אחר הכתיבה מצי לשרטט דתפשוט מדפריך הגמ' בפ' הקומץ הא מורידין עושין והא בעי שרטוט ואי איתא נימא דמשרטט אח"כ וע"ש מה שנדחק בתי' קו' זו ונ"ל דדוקא בכתבה לשמה בלא שרטוט הוא דנסתפקו התוס' אי מהני כיון דהשרטוט הוא תשלום הכתיבה אבל בההיא דהקומץ דכבר נכתבה לשם ס"ת ותפילין דלא בעי שרטוט וכבר הושלמה כתיבה בזה פשיטא להו דלא מהני שרטוט אח"כ והנה התוס' שם בסוטה הקשו אמאי אצט' בספר גבי סוטה לשרטוט הא אפי' ג' תיבות אסור לכתוב ע"ש וק' אמאי לא ק"ל בס"ת גופיה אמאי אצט' הלכה למ"מ דבעי שרטוט כמ"ש התוס' ובתי' מתורץ הכל דאע"ג דאסור לא ידעי' דפסול אלא מהלכה וע"ז הוא דכתיב קרא גבי סוטה דנילף מס"ת להא מילתא וצ"ל דאתיא כמ"ד בפ' הגולין די"א דדנין בהיקישא מהלכה דבס"ת הל"מ היא מיהו י"ל ודוק:

ובמה שהק' התוס' שם לשי' ר"ת אמאי אצט' קרא גבי סוטה ע"ש. יש להבין אמאי לא ניחא להו למי' דלר"ת נמי שיטה ראשונה דפסול לא ידעי' אלא מהלכה דאי מההיא דגיטין איסורא הוא דאיכא וע"ז הוא דאצטריך קרא גבי סוטה וע"ד שכתבו בתחילת דבריהם ז"ל:

הלכה ט

אין כותבין בזהב משמע אפילו אינם אזכרות ובפ' הבונה אמרי' אין כותבין אזכרות בזהב מוכח דשאר התורה כותבין בזהב והרב יכין ובועז סימן כ"ד כתב דשאר התורה אפשר בגרירה אפילו דמחזי כמנומר כשר אבל אזכרות א"א בגרירה ע"ש ולא ראה דברי הריטב"א בחי' בפרק הנזקין דנ"ד דאהא דאמרי' נהי דהפסיד שכר אזכרות וכו' אמ"ל שאני אומר כל ס"ת שאין אזכרות שלו כתובין לשמן אינו שוה כלום כ' דאף על גב דאפי' אזכרות אפשר בקליפה הוי מנומר אבל העברת קולמוס ש"ד ולא הוי כמנומר ואמ"ל מחזי כמנומר ע"ש הרי דכה"ג פסול משום דהוי מנומר ואין סברא לחלק בין קליפה לגרירה גם י"ל מזה עמ"ש הש"י ע"ד היכין ובועז וכן י"ל על הרשב"א סי' קכ"ז שהביא ה' שמחת והודה ע"ש ועיין להנח"י. שו"ר דגמ' ערוכה היא במנחות דף כ"ט ע"ב דאמרי' ה"מ בחסרות אבל ביתירות כשר וע"ש בתוס' דף ל' ע"א דמתבאר משם דכי גריר לא מחזי כמנומר ומעתה מוכרח לומד לדברי הריטב"א די"ל בין גרירה לקליפה ועמ"ש לקמן בפ"ג הלכה ז' ע"ש:

הלכה יא

עושה אותו דף קטן בפני עצמו. בפרק הקומץ ד"ל איתא בבריתא דקתני לא יעשה יריעה פחותה מבת שלש ולא יתירה על שמונה ולא ירחיב בדפין ולא יקצר ברפין ואחר כך תני בר"א באמצע אבל בסוף התורה עושה אפי' פסוק אחד אפי' דף אחד ופירש"י בד"א אדסמיך ליה אלא יקצר בדפין ואפי' פסוק אחד היינו דיחלק הפסוק בג' הדפין ואפי' דף אחד היינו שיעשה היריעה דף אחד רחב ופריך פסוק אחד ס"ד ר"ל דפ' אחד איך יתחלק על ג' דפין ומשני אלא אימא פסוק אחד בדף אחד ופירש"י יעשה דף קצר ויכתוב בו הפסוק ע"ש ומוכח לפי' דלא מיירי כלל באם יכול לעשות יריעה בת דף אחד בסוף התורה אלא דצריך לעיל' שלשה דפין ומיירי בכתב כבר הב' דפין שביריעה ונשאר פסוק אחד ודף אחד דיחלק הפ' בדף ע"י שיעשה דף קטן דאלת"ה הו"לל דבמסקנא בד"א קאי ארישא ועוד דאפי' בס"ד דגמ' הול"ל דקאי בד"א גם ארישא אלא ע"כ דס"ל דדינא דריש' דלא יעשה יריעה בת דף אחד גם בסוף התורה איתיה אבל הר"מ בפ"ח מה' ס"ת כ' לא יעשה יריעה בת דף אחד בד"א בתחילת התורה ע"ש נראה דמ' בד"א קאי ארישא ובס"ד דגמ' דקאי אתרוויהו דפסוק אחד היינו יקצר בדפין ויעשה דף רחב הרבה ואפי' דף אחד היינו אפי' יריעה בת דף אחד ופריך פסוק אחד אינו מספיק ליריע' רחבה הרבה ומשני דלא קאי לא ארישא ופסוק אחד בדף אחד בינוני והטור הביא דברי הר"מ בסימן רע"ב ופ' מרן בש"ע בלי שום חולק גם בב"י לא כ' שום חולק בזה ותמהני עליו ועל כל הפי' שלא ביארו זה' דלדעת רש"י לא יכול לעשות שום יריעה בת דף אחד אפילו בסוף התורה מדלא פי' בד"א ארישא והשתא לדעת הר"מ ניחא שפיר מאי דקתני הכא דף קטן בפני עצמו דהיינו יריעה בת דף אחר אבל לדעת רש"י ק' מאי בפני עצמו דקתני:

במ"ש ה' משאת משה על הט"ז באויר באמצע פ' שהביא הרב כסא רחמים עיין לקמן בריש פרק ה' ע"ש:

הלכה יב

מין ונכרי וכו' בפרק השולח טעמא דמין משום דסתמו לע"ז ונכרי משום דלאו בר קשירה ואפילו למ"ש מהרש"א שם דרשב"ג ל"ל. דרשה דבר קשירה ברייתא דילן אתיא ככ"ע ומשום דבעי' כתיבה לשמה ונכרי אדעתא דנפשיה עביד ואפי' מאן דלא בעי כתיבה לשמה מפסיל משום דשמא לע"ז אכוין ובמאי דאיתא תמצא ביד נכרי אמרי לה קורין בו פירש"י דס"ס הוא שמא ישראל כתבו ואת"ל נכרי שמא לאו לע"ז אכוין והתוס' הקשו הא נכרי מפסיל משום דלאו בר קשירה ולפ"ד מהרש"א הנז' י"ל דברי רש"י דלהאי אמרי לה דקורין בו ר"נ ס"ל כאידך תנא דל"ל דרשה דקשירה ולא בעי כתיבה לשמה ולא מיפסיל אלא משום דשמא לע"ז אכוין א"נ אפי' בעי כתיבה לשמה ס"ל דנכרי ס' אי אדעתא דנפשיה ולא ודאי וכמ"ש ה' בני יעקב דף ע"ש ועיין במהרש"א שם בהשולח בגמ' ומ"ש שם מהרש"א בקושייתם על פירש"י ע"ש לא נהירא דהגמ' ידע לה דמצי לאוקומה לברייתא דקתני יגזז משום לשמה אלא משום דאשכח ברייתא דקשירה בהדיא כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז ע"ש:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה