משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת נדה · דף מב:
בד"ה וכדרב וכו' אפי' הוציא ידו נמי וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דההוא תי' דלעיל דספיקו טמא כשיצא לחוץ ע"כ לשי' פירש"י אזיל ע"ש כוונתו דלפום ההוא תי' דלידה ודם נדה שוין ע"כ אפי' לא יצא אלא לבית החיצון הוי לידה דהא בדם נדות תנן מטמאות בבית החיצון אבל ממ"ש התוס' בסוף הדיבור דלעיל דקרי פרוזדור לעובי היריכים וכו' אין להוכיח כלל די"ל אפי' לפי' התוס' לאו שיצא לגמרי לחוץ אלא למטה מבית החיצון קאמר ומ"מ עובי היריכים מכסים הראש ובהכי א"ש מאי דקשה לפי' התוס' אמאי מייתי הגמרא בשמעתין מדרבי אושעיא הו"ל להביא המשנה דלעיל דהוציא ראשו הוי כילוד ועפי"ה ניחא דממתני' י"ל דיצא לחוץ לגמרי ולא מיתוקמא ברייתא בהכי דהא קתני בפנים כבחוץ ולכך מייתי מדר"א דאפילו עדיין לא יצא לחוץ לגמרי וס"ל להגמ' דאי בעי' שיצא לחוץ לגמרי לא הוה גזרי' שמא יוציא ראשו לחוץ דהא חזי ליה:
בד"ה יצתה וכו' וי"ל דמיירי כגון שבית הבליעה רחב וכו' עכ"ל ור"ל שתחב לו חבירו והוציאו אבל אם לא הוציאו אפי' תחבו עד לפנים מבית הבליעה לא הוי אלא בית הסתרים לרבא כדמוכח מדברי התוס' לעיל בד"ה אמאי שכ' דההיא דעשאוה כנבלת עוף טהור לא א"ש לרבא ואי איתא דבפנים מבית הבליעה הוי בלוע וטמא בעוף דהא לא ממעטי' בהמה אלא בכה"ג ודכוותה בעוף טמאה אם כן א"ש הא דעשאוה כנבלת עוף טמא אפילו לרבא ועיין להתוס' בחולין דע"א ע"א ע"ש והרא"ם תי' לקו' התוס' דאפי' הוי בית הסתרים גזה"כ היא דנבלת בהמה טהורה ועיין למהרש"א שתמה ע"ד מסוגייא דשמעתין ועוד השה מברייתא גופה דמשמע דמשום דאתיא מק"ו הוא דאצטריך קרא דבה ולפ"ד הרא"ם בלא ק"ו אצטריך קרא דאי לאו קרא הוי טמאה משום דבית הסתרים היא: