משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת נדה · דף יט:
בד"ה כתיב וכו' ותו דמשמע דל"פ אלא בדם ירוק וכו' עכ"ל ה"ה דהומ"ל כן לעיל דקאמר בעי' דם חללים דא"כ אפי' דם נדות נמי אלא דניחא להו למינקט קושייתם במסקנא:
בא"ד ויש לתמוה דהכא משמע וכו' עכ"ל. י"מ מאי קושיא הא אפי' דם נדות אינו דם חללי' מ"מ טמא מג"ש דמקור מקור כדתניא בתוספות ולכך החלב טמא משום דדם נעכר ונעשה חלב ונ"ל דכיון דדם נדות לאו דם חללים ואינו טמא אלא מג"ש דמקור מקור א"כ אינו טמא אלא אחר שיצא דכל עוד שעדיין הוא במקור האשה טהורה וא"כ הדם נמי אינו טמא וכשנעשה חלב שהוא עדיין שם במקור דם טהור הוא:
גמ' מאי לאו דכוליה גופא וכו'. וקשיא לר"ח אבל לעולא ולשמואל לא פריך די"ל דדם שחיטה ודם צפור דמו לדם מאכולת דכוליה גופה וצ"ל דהאי מקשה דפריך לר"ח ס"ל כמ"ד לקמן וכולן עמוק מכן ודיהה מכן טהור דלמ"ד עמוק מכן טמא לא פריך מידי די"ל עיקר האדום הוא כדם מאכולת דראש אבל דכוליה גופה הוא עמוק מכן וטמא מיהו קשה מאי פריך נימא דאדום הוא כדם מאכולת דראש אבל דכוליה גופה משאר דמים הטמאין ולא מן האדום וכדמשני בסמוך אהא דתלא ר"מ בקילור וכו' ויש ליישב: