משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מקוואות · פרק ו
משנה ה
אם היה שק או קופה וכו' כ' המררכי במ' שבועות וז"ל נראה לראבי"ה דאם יש נקבים דקים מצטרפין לכשפופרת הנוד דתנן במקוואות היה שק או קופה וכו' והא דאמר רבא בפרק חומר בקודש דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעי' ער דאיכא מ"ס במקום אחד אלמא לא מהני נקבים להיות חיבור וי"ל דהתם מיירי שאין בא' מהן מקוה שלם וה"פ כשחופר ג' חפירות זו אצל זו שכולם חסרים אע"פ שנראה דארעא חלחולי מחלחלא והחלחול מפעפע מזה לזה לא שש אבל אם חופר אצל הנהר בכדי שאנו רואין את החלחול וס' בכה"ג נראה דהוי חבור עכ"ל ומרן העתיקו בב"י ופסקו בש"ע דין נ"ב ע"ש ובדברי מורם בהגה ומדברי רש"י ז"ל בההיא דארעא חלחולי מחלחלא אין נראה כן שכ' ומים הנודעין כאן הם באין מנהר גדול ע"ש הרי דמפ"ל בחלחול דנביעה דבאין מנהר גדול אף על גב דמחלחל ובא מנהר גדול אפ"ה לא מצטרפי וכ"נ מדברי הר"ש ז"ל בפ"ה משנה ב' שהביא ראיה דלאדם אפילו במעין בעי' מ"ס מהא דארעא חלחולי ולפ"ד ראבי"ה הא י"ל דלא איירי בנודע אלא בג' חפירות והם מי גשמים אע"פי דניכר דמחלחלי שהרי סמוכים הם והמרדכי שם הביא ראיה זו בשם הרא"ם באופן דנראה דרש"י והר"ש ז"ל פליגי על ראבי"ה בזה דכיון דמפ"ל הא דחלחולי במעין אע"פ שבא מנהר גדול הרי דאין מצטרפן לפי' מאי דמדמי להו ראבי"ה:
משנה ז
רשבג"א כל שיעמוד מבריאת המים. הר"מ ז"ל פ' כת"ק ובגמ' זבחים דכ"ה הביאו בריית' דאמר רשב"ג כ"ש מבריאת המים מטבילין בו ופסקה הרמב"ם ז"ל והם תרתי דסתרן ומרן בב"י כ' דת"ק הרשב"ג מודה דמטבילין בו מ"מ מעכב ברוחב שפופרת הנוד ע"ש וכ"נ מהגמ' דפריך על מימרא דר"ל דכל המשלים למי מקוה במאי אי ביבחושין אדומים אפי' בעינייהו דהא אמר רשב"ג וכו' ואי רבנן פליגי עליה מאי פריך נימא כת"ק ס"ל ואי אמרת דלת"ק ס"ל להגמ' דאינו משלים מ"מ הול"ל הכי אי כרשב"ג אפי' בעינייהו ואי לת"ק אפילו אשלומי לא אלא ע"כ דס"ל להגמ' דלענין טביל' לא פליגי רבנן ולכך הביא מהבריית' ולא הביא מתני' דהכא ועיין להתי"ט:
ובמאי דתנן במתני' ס' כשפופרת הנוד וכו' פסול' מפני שהיא מן התורה. כ' הר"מ והר"ש ז"ל מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורא מד"ס ספקו אסור ע"ש. נראה מדבריהם דדבר שהוא הלכה למשה מסיני ספקו להקל ולא נכלל בכלל ס' דאורייתא ועיין בקידושין דף ל"ט בההיא דערלה בחוצה לארץ הלכה ועיין לה' דברי אמת קונט' ט' רפ"ט ע"ב ע"ש:
משנה ח
ומניח ידיו תחתיו וכו' עיין מה שהק' התי"ט דהא הוי דבר המקבל טומאה דקי"ל כר"י לעיל לפי' הרא"ש ז"ל ונראה דלק"מ דהכא בעת ההשקת מסיר ידיו ואף אם מניח ידיו קודם לא איכפת לן דעיקר ההכשר הוא בעת ההשקה ועיין בש"ע דין מ"ח:
אפילו בשערה דיו בשאוב איירי דהוא מדרבנן כמ"ש הר"ש ז"ל ולהסוברים בשאובה דאורייתא צ"ל דאיירי בשאובה שהמשיכוה כולה שאינה אלא מדרבנן לכ"ע כמו שנר' מדברי התוס' בבתרא דף ס"ו ע"ב ומדברי הרא"ש ז"ל בריש הלכות מקוואות ועיין להכנ"הג אות ועיין להש"ך ס"ק קי"ז:
משנה י
בזמן שהוא באמצע ואע"פ שנתחבר לא נתבטל מתורת כלי להיותו קבוע לארץ והתי"ט הק' ממשניות דכלים דכיון שמחובר נתבטל ע"ש ולא היא דלענין שאיבה אינו תלוי בקבלת טומאה כמ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות בה"מק פרק: