משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מעילה · דף יד.
תוס' בד"ה שבאשירה וכו' וי"ל דגזרינן דילמא אתי לאחלופי בקינין המחוברין וכו' עכ"ל ק' הא כבר כתבו במאי דקאמר ה"נ מסתברא וכו' דקנין דעלמא לא אתי לאחלופי וי"ל דלעיל דס"ד דהקנין גופייהו שרו ע"כ דלא גזרינן דאתי לאחלופי בקינין המחוברין דא"כ קינין גופייהו ליתסר אלא דאתי לאחלופי שמא ישבר מן האשירה ולכך לא שקיל בידו והאי חששא ליכא בקינין דעלמא משום דל"ד לאילן אבל השתא במסקנ' דהקנין גופייהו אסירי ומאי יתיז בקנ' באפרוחי' י"ל שפיר דחיישי' שמא אתי לאחלופי בקינין המחוברין כיון דהאי קן והאי קן אתי לאחלופי ולא כתב לעיל דבקינין דעלמא ל"ד לאילן וליכא למיחש לאחלופי אלא גבי חששא דישבר מן האשירה אבל השתא בחששא דקינין המחוברין חיישי' אפי' בקינין דעלמא ועיין לה' המגיה בס' מש"ל בפ"ז מה' עכו"ם מ"ש בזה ממתני' דפ' משילין דשלהבת של ע"א ע"ש ועפי"ה ישנו מן היישוב:
רש"י בד"ה מ"ט וכו' לפי שהמוכר היה מועל בהם וכו' עכ"ל ולפ"ז אחר שקנה ומשך היה יכול לחלל המעות על האבנים אפי' קודם בנין ומשום דס"ס בעי חילול אחר הבנין למלאכ' האומנין לכך קאמר שמואל בונין בחול כדי שלא יטרח לעשות ב' חילולין ולכך נקט הגמ' ויהיב להו לאומנין ולא נקט מוכר דמשום אומנים הוא דעושה חילול אחר הבנין ומ"מ אם ירצה לטרוח לעשות ב' חילולין הרשות בידו ולכך לא פריך הגמ' ממתני' אשמואל כדפריך אר"פ ולפי' התוס' צ"ל דיכול לחלל קודם הבנין הקורות ולשייר מקצת מהבנין כדי שיחלל עמו מלאכת האומנים כי היכי דלא קשיא אשמואל ממתני':