משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף צו:
בד"ה לא וכו' וכדפירש"י לעיל שהסניפין מעמידין את הקנים עכ"ל כצ"ל והיינו פירש"י שכ' התוס' לעיל דצ"ד ע"ב בד"ה דסמכי אבל התוס' שם דחו פירש"י וכ' דאין מזכיר בשום מקום נתינת ראשי הקנים:
פירש"י בד"ה טמאה וכו' כל פשוטי כלי עץ למדרס וכו' עכ"ל דברים אלו אין להם מקום כאן למ"ד מסגרתו למט' היתה ונר' דס"ל לרש"י דטעמ' דטבלה המתהפכ' דטמאה משום דרחבה היינו כיון דרחבה היא חזיא למדרס וס"ל דהגמ' דבכורו' דקאמר כיון דחזי למדרס וכו' ס"ל כמ"ד מסגרתו למט' היתה הפך ממ"ש התוס':
תוס' בד"ה ולדברי וכו' ומיקל שם ר"א משום דשמא מדאוריית' טהורה וכו' עכ"ל מכאן מוכח דדעת התוס' דחומר הספיקות מדרבנן הוא דמדאורייתא ספיקא שריא כדעת הר"מ דאי מדאוריית' אסור מס' אמאי מיקל ר"א הא איסורא דאורייתא הוא ועיין להפר"ח בי"ד סי' ק"י שנסתפק בדעת התוס' אי ס"ל כדעת הר"מ ע"ש:
פירש"י בד"ה ות"ל דאפי' אין מגביהין וכו' עכ"ל הא דלא פי' דפריך אר"י גופיה היכי יליף טבלה המתהפכת טמאה משלחן הא שלחן משום צפוי הוא משום דלשון ת"ל לא משמע הכי גם בגמ' דחגיגה פריך ות"ל וכו' ולא מייתי התם מילתיה דר"י מיהו ק' הגמ' גופיה אמאי לא פריך הכי אר"י גופיה ויש ליישב: