משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף סז:
בד"ה במוץ וכו' ומאכל בהמה פטור וכו' עכ"ל גם להאי פי' הפיטור הוא משום דלא ראה פני הבית אלא דלהאי פי' כיון דבשעת דאיית פני הבית היה פטור אפי' שנטל המוץ אח"כ עד שראוי למאכל אדם פטור כיון דבשעת ראיית פני הבית פטור אבל לפי' הב' הפטור משום שריא טעון בתוך המוץ ולא ראה פני הבית:
תוס' בד"ה כרי וכו' וע"ק אכתי יכול יבא לידי חיוב למ"ד בהשוכר וכו' עכ"ל נר' מדבריהם דר' אושעיא ס"ל שפיר כמ"ד דבבני גורן חייב אפילו בשדה והיינו דס"ל דגורן או ראיית פני הבית מחייבי דאם עשאן גורן אפי' בשדה ואם לא עשאן גורן מחייבי בראיית פני הבית דלא כפירש"י שם ע"ש:
בא"ד לענין אכילת עראי אמאי נגזור משום בעלי כיסין כצ"ל ונמחק תיבת לא:
בא"ד ומ"מ לא יתכן פי' זה דבמס' תרומות וכו' עכ"ל י"ל בזה דבשל ישראל שהיה אסור באכילת קבע קודם גזירה גזרו אפי' אכילת עראי אבל בשל נכרים שהיה מותר קודם גזירה אפילו בקבע לא הוסיפו בגזירה אלא אכילת קבע ולא החמירו לאסור אפילו אכילת עראי: