משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף מט:
בד"ה ת"ל וכו' דשחיטה לאו עבודה דלא הוי בכלל עשיה וכו' עכ"ל ק"ל דבגמ' בפ"ק דזבחים ד"ח ע"א מבואר דאפי' שחיטה בכלל עשייה וע"ש בחידושינו:
בא"ד עולת העוף שנמלקה וכו' ות"ל דקמי תמיד עבדינהו וכו' עכ"ל י"ל בזה דפיסולא דקודם תמיד הוי פיסולו מחמת ד"א ובעי עיבור צורה כדמוכח בההיא דשחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם דפ' אלו דברים שהביאו התוס' בסמוך ובההיא דעולת העוף שנמלקה בלילה דפ' שתי הלחם ישרף מיד כמו שנראה מדברי התוס' שם וע"כ דפיסול לילה הוי פיסולו בגופו וא"כ שפיר קתני דפיסולייהו מחמת לילה לישרף מיד דאי משום קמי תמיד הוי בעי עיבור צורה:
בא"ד ואין לומר דעשה דפסח דחי עשה דהשלמה וכו' עכ"ל אין כוונתם דמשום ספיקא עבדי' תקנתא דשמא פסח הוא ופסח דחי עשה דהשלמה דפסח מצותו אחר תמיד ולא משום דחיה אלא משום יאוחר דבר וכו' כדאי' שם בפ' ת"נ אלא דר"ל דאפילו דאפשר דשלמים הוא דחו עשה דהשלמה משום תיקוני פסחא וכדאיתא התם האי לישנא דדחי עשה דהשלמא ואם באת להוכיח דע"כ לא מיפסל דאי מיפסל לא שייך דחיה הא מילתא מהגמרא שם הוא דיש להוכיח זה אבל ראיה זו דתערובת דחויה היא:
בא"ד והשתא אי אמרת דמדרבנן פסילי שלא ליזרק ניחא וכו' עכ"ל אבל אי משום הקטרה לא ניחא להו דהא איכא תקנתא דמעלה ומלינה ואכתי קשיא למ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח מהך ברייתא דתוספתא דפלוגתא דאמוראי היא: