משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף מה:
גמ' רעק"א יכול הן הן כבשים וכו' נראה דרע"ק פליג אר"ט וס"ל דא"צ קרא דעל הלחם לדרשא דלא נתחייבו דכיון דע"כ לאו הן כבשים דחומש הפקודים הן דת"כ א"כ אמאי לא ערבינהו קרא ונכתוב י"ד כבשים אלא ע"כ לאשמעי' דהללו בגלל עצמן והללו בגלל לחם וכיון דבגלל לחם הן ע"כ דבמדבר דלא היה לחם לא קרבו כבשים ומ"מ תנא דמתני' ד"ז דלא קרבו כבשים במדבר בשם ר"ש הוא דקאמר לה נר' דרע"ק דפליג את"ק דמתני' לאו מהאי טעמא ולהך הוצרכו התוס' בר"ה קרבו למי' דרע"ק ס"ל כי תבואו לאו דוקא ועיין להח"ן:
גמ' מדראישתני סדרן ש"מ וכו' ק"ק דא"כ רע"ק אמאי יליף מפרים דקאמר כשאתה מגיע אצל פרים וכו' כבשים גופייהו מה"ט דאישתני סדרן ידעינן דלאו הן הן הכבשים וכו' וי"ל דאשתני סדרן לא ילפי' מינה אלא חד מנייהו רי"ל דאשתני סדרן כדי להשמיענו דפרים אחריני הן אבל הכבשים הן עצמן ומ"מ שמעי' אילים ולא אמרי' דאשתני משום פרים לחודייהו דכיון דפרים לאו ן עצמן לא שייך למי' באילים אי בעי חד איל אי בעי שני אילים דדוקא בב' מינין לטפויי בחד ולבצורי בחד שייך למי' אי בעי וכו':
תוס' בד"ה מדאשתני וכו' והיינו כדרשא דהתם וכו' עכ"ל ודוקא הכא דיש לפרש אי בעי קאמר מוכחי' שפיר מדלא כתיב ג' פרים אבל התם לא מוכחי' מדלא כתיב ב' אילים דאדרבא מדהדר וכתביה ש"מ אחר דאל"ה למאי הדר כתביה דליכא לפרושי אי בעי וכו' דהא חד איל הוא דאיכא הכא והכא: