משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף כא.
גמ' יצאו דם ויין שאין עולין לאישים וכו' ואע"ג דשמואל בפ' כל התדיר דצ"א ס"ל יין לאישים הא מוקי לה הגמ' שם כר"ש אבל לר"י יין לספלים והאי תנא כר"י ס"ל ואיכא למידק להאי תנא דבעי דדמי לפרט בכל הצדדין למ"ל מעל מנחתך אי לאפוקי דם הא ממועט ממה הפרט וי"ל דלעולם לא בעי כל הצדדין אלא דס"ל דהני צדדין חשיבי כחד צד והו"א דדרשי' מה הפרט מתיר ואביא דם לכך אצט' מעל מנחתך וכה"ג כ' התוספות לעיל בד"ה אימא מה הפרט וכו' ע"ש:
תוס' בד"ה יצאו וכו' וי"ל דההיא דמרבי עצים בכ"מ היינו לרבי וכו' עכ"ל לכאור' לפי"ז לא הוו צריכי למ"ש קודם לזה דבשמעתין בעצים דעלמא קאמר אלא דשמעתין כרבנן אתיא וי"ל דלמ"ד בר"פ המנחות והנסכים טהורין אין נפדין מדאורייתא עצים לאו בר פדייה דמ"ש התוס' בקושייתם דמדאוריי' עצים נפדין היינו דוקא למאי דדחי שם דטעמא דעצים משום דלא שכיחי וא"כ להך מ"ד דמדאורייתא אין נפדין אפי' רבנן אית להו הך דרשא דוהבשר לרבות עצים ובהכי ניחא מאי דק' למ"ש התוס' דדרשא דוהבשר היא אליבא דר' מדאמרי' בגמ' בזבחים דל"ד אליבא דרבא דדרשא דוהבשר בקדשו בכלי דדבר שאין לו מתירין משקדש בכלי ע"ש והא לרבי עצים מקרי דבר שיש לו מתירין דמה"ט מחייב משום פיגול כמ"ש התוס' בסה"ד ועפי"ה ניחא דסוגיא דזבחים אזלא כמ"ד טהורין אין נפדין מדאוריי' ואתי הך דרשא אליבא דרבנן שפיר ועיין להצ"ק:
פירש"י בד"ה כאן וכו' הא דקתני הקפה הדם בחמה וכו' עכ"ל משמע דבאור אפילו בחטאות החיצוני' פטור ובסמוך כ' דזעירי בפנימיות מיירי והם כעין ב' פירושים:
בד"ה דם חמור אעפ"י שאין ראוי לקרבן וכו' עכ"ל קשה מאי קמ"ל ר"פ הא מתני' היא בר"פ דם שחיטה בין טמאין בין טהורין חייבין עליו וי"ל דקמ"ל אעפ"י שיש כאן ב' לגריעותא דם חמור וקדש חייב כיון דטעמא הוא משום דראוי בחטאות החיצונות:
תוס' בד"ה כאן וכו' ואין הסוגיא מוכחת כן דאמרי' לעיל כיון דמלחיה וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל בפשי' לשי' רש"י מאי פריך לעיל כיון דמלחיה וכו' נימא דאצטריך קרא למעוטי דם דחטאות החיצוניות י"ל דאי דם טעון מלח כמו איברים ע"כ גם בפנימיות טעון מלח ופריך שפיר:
בד"ה דם וכו' לפי' מדקדק ר"ת מכאן דמליחה דקדירה צריך דאין נאכל מחמת מלחו ובאין נאכל מחמת מלחו סגי ודלא כמו שמפרשי' וכו' עכ"ל כצ"ל דמהכא אין להוכיח אלא דצריך ולא דסגי וכ"ה בתוס' בפ' כל הבשר: