משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף יז.
גמ' אף אנן נמי תנינא שחט אחד מן הכבשים וכו' הו"מ לדחויי דהא מני ר' יוסי דס"ל אין מתיר מפגל את המתיר וכי פליגי אליבא דר"מ ורבנן וכמ"ש רש"י וסתם לן תנא כר"י והוי סתם ואחר כך מחלוקת אלא דבלא"ה דחי לה שפיר:
פירש"י בד"ה לאכול וכו' אלא לר"א אצטריך וכו' עכ"ל. וגם לר"י דמפיק מקרא דאם האכול יאכל וס"ל דר"א פוסל מדאורייתא י"ל נמי לר"א אצט' דסד"א דלר"א דדריש ליה לקרא לבשתי אכילות הכתוב מדבר והא דאפקיה בלשון אבילה לאשמועי' דמחשבין מאכילת מזבח. לאדם ל"ל. דרשא דמה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית קמ"ל דגם לר"א אית ליה להקטיר פחות מכזית כשר דמדלא כ' האכול תאכול ש"מ תרתי כדקאמר בגמ'. אך קשה לר' ירמיה לעיל בספ"ק דמוקי למתני' דלעיל הא תו למ"ל הא ממתני' דלעיל שמעי' דר"א מודה דלהקטיר פחות מכזית כשר:
תוס' בד"ה הקומץ וכו' דממתני' דפ"ק שמעי' וכו' עכ"ל יל"ד דא"כ הוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הלכה כסתם ואמאי אין הלכה כר"א וי"ל דמאי דאמרי' אין הלכה כסתם היינו ואי יחיד ורבים הלכה כ כרבים כמ"ש התוס' במ"א: