משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מנחות · דף טז.
גמ' אלא למ"ד בפר וכו' מאי איכא למי' ק' מאי פריך נימא דכשמ' כ"ג השני הביא פר אחר ודינו להתחיל ממקום שפסק הא' כמו נשפך הדם בפ' הוציאו לו והביאו התוס' בשמעתין וי"ל דהכא אליבא דרבא לקמן דלא מוקי לה בארבעה פרים וד' שעירים אלא בפר אחד ושעיר אחד:
תוס' בד"ה בין וכו' וכ"מ בסמוך וכו' כי מדו בהיכל וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' לקמן בד"ה כי מדו בשם ר"ת דדוקא בב' מקומות הוא דאמרי' מיא בעלמא ליכא לאוכוחי משם מידי:
בא"ד וכ"ע בההיא דלקמן בהקטיר שומשוש וכו' עכ"ל ק"ק מאי קושיא נימא דהתם שאני דגמר כן כל הקומץ והקטיר כולו במחשבה זו אבל הכא דלא חישב אלא בחצי קומץ מודה ר"מ וכה"ג כ' התוס' לקמן דנ"ח ע"ב בד"ה אביי בסוף הדיבור:
בד"ה כגון וכו' לא חשיב האי תנא אלא הזאות עכ"ל ק"ק א"כ מאי מוקי הגמ' לקמן לההיא דתניא מ"ז כמ"ד שירים ל"מ הא אפי' כמ"ד מעכבי אתי' ולא חשיב אלא הזאות וי"ל: