משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת כריתות · דף כז:
מתני' המפרי' חטאתו ומת לא יביאנו בנו אחריו פירש רש"י משום דאין כפרה למתים וק' דת"ל דאחת מחמש חטאות המתות היא ובאמת דהיא גופא קשיא דברייתא דבעי קרא למעוטי הא מחמש המתות היא וכבר עמדו בזה התוס' בנזיר דכ"ז ולא תי' כלום ע"ש ונ"ל דאתיא כר"ן בתמורה די"ו ע"ב דס"ל דהל"מ אחת מהן הוא דמתה אלא דנסתפקו איזו היא או כר"ש שם דמשני ר"ל אליביה ד' הן והעמידן על חמש ע"ש ולכך איצט' תנא דברייתא לאתויי קרא למעוטי אף אי יודע לן דלא זו היא המתה ולפי' הצד דהיא המתה ל"ק למ"ל קרא לפמ"ש רש"י בנזיר דכולהו הני דרשות דבריית' מחד קרא דקרבנו נפקו ואף לפי' ב' דרש"י ילפי התוס' שם דמתלתא קראי נפקי י"ל דאתו לדרשא אחריתי ולפי הצד דלא זו היא המתה מסתבר להו האי דרשא דבריית' יותר מדרשות אחרות:
שם ת"ל על חטאתו וכו' עיין להתוס' בנזיר דט"ס נפל בדבריהם וב' פי' הא' דמתרי על חטאתו נפקי דכתיב נמי וכפר על חטאתו והב' דמחד קרא נפקי ועיין לה' ב"ש:
שם אי כתיב מחטאתו גבי עשירות וכולי הקושי מבואר דלא ליכתוב מחטאתו גבי עשירות ונילף ממנו כמו על חטאתו דלא איצט' אלא אחת והח"ן תי' דאיצט' דמייתי מעשירות דלי דלות דהוו תרי דרגי ע"ש ולא נהירא דא"כ אמאי איצט' הגמ' להאי צריכותא דמיני דמים נימא דאיצטריך גבי עוף כי היכי דאייתר דגבי עשירות לאתויי מעשירות דלי דלות ולכן נ"ל דאיצטריך לאתויי מכשבה שעירה דס"ד כיון דלא עעני אינו רשאי לשנות א"נ דאיצט' להקדיש כשבה גופא ונסתאב והעני דמעוף לא אתיא דקרא דגבי עוף ע"כ בהקדיש מעות ולא בהקדיש עוף דאין לעוף פדיון וניחא שפיר מאי דתני ברייתא האי דינא דנסתאבו דלכאורה אין לו ענין בדרשא דקראי ועיין להב"ש: