משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת כריתות · דף יא:
תוס' בד"ה כשאין וכו' כגון שאשתו ואחו' וכו' עכ"ל לפ"ז מאי דקאמר הגמ' מתכוין שלא כדרכה בשפחה דפטורין כאין מתכוין כדרכה דש"ז כתיב קשה להולמו דאי אין מתכוין כה"ג הוא בשפחה מחייב דשוגג גמור הוא ואין לו' דה"ק כאין מתכוין השפח' דהיינו כשהי' שוגג' דפטו' התו' ורש"י לעול דמ"מ מאי פריך אי מכוונא מחייבא אי לא מכוונא לא מחייבה לאוקמה באיש דעשו מתכוין כשאין מתכוין לחיובה דעשו מזיד בשוגג ע"כ נר' עיקר דכולה סוגיא בנתקע ולא פירש"י דבשוגג גמור כגון באשתו ואחותו אלא באין מתכוין בשאר עריות דאתיא אף בשוגג גמור וכ"נ עיקר שהרי התוספו' לעיל הביאו בשם הקונטריס גופיה דמפ"ל בנתקע עיין שם:
בד"ה עד וכו' דאי בזא"ז הא ב"מ וכו' עכ"ל ספי הו"ל להוכיח כן דאי בזא"ז הא כיון שבא הא' ושתק לו הוי שתיקה כהודאה וכי אתי הב' בתר הכי לאו כלום הוא דהא הודה לא' אלא ע"כ בבאו בב"א ותו לא ידעי' לאיזו מנייהו הודה ונר' דהתוס' אזלי לשיטתם שכ' בר"פ האשה רבה דלאו כהודאה ממש אלא רגלים לדבר וכו' והוכיחו כן מההוא סמיא ע"ש ועיין לה' שע"ה בפ"ג מה' שגגות ועיין להש"ך בסי' קכ"ז סקי"ב:
בא"ד דאי אמר איני יודע פטור וכו' עיין להלח"מ בפ"ח מה"ש שהבין מדבריהם דאי אמר איני יודע פטור אף מאשם תלוי ע"ש ואין נ"ל עיקר בכוונתם אלא דה"ק דמשמע ממתניתין דאי לא אתי העד הב' היה חייב חטאת וא"כ ע"כ דאיירי בשתק דאל"ה אמאי תני כלל עד הב' ולעולם באיני יודע מחייב אשם תלוי ועיין בהתו' בד"ה ואשה וכולי טפי מגזלן וכו' עיין להרשב"א בתשו' ח"א סי' שע"ד ובמ"ש בי"ד סי' מ"ח עש"ב:
בד"ה אימא וכו' דע"כ דשתק דאי מכחיש עכ"ל פי' דאי מכחי' ע"כ דלא תידו' לא אתא הב' חייב חטאת דהא כי מכחיש ליה לא מחייב חטאת וע"כ דהאי דקתני ועד אמר לא אכל לרבות' דאפי' בעד מכחיש וע"א מסייעו מביא אשם תלוי ולזה דחו דאי מכחיש פטו' לגמרי גם מאש' תלוי ועוד קאמרי דאפי' באומר א"י לא מיתוקמ' ור"ל דאי איירי בא"י ע"כ דלא תידוק אי לא אתא הב' חייב חטאת דבא"י אינו חייב חטאת וטעמייהו דלא מיתוקם בא"י משום דא"כ אמאי קתני עד הב' כלל דהשת' ל"ל רבות' כמו גבי הכחשה ומ"ש כמו שפי' היינו כמו שפי' בתחי' הדיבור טעמא דאמר ע"א לא אכל וכו' ולשי' ה' הלח"מ שכת בתי בד"ה עד א"ש טפי דאי פטור גם מאשם תלוי כמו הכחשה ממש: