אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת כריתות › דף ט.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת כריתות · דף ט.

דף ח:

ויזרוק על העם אונקלוס תרגם לכפרה על עמא ופליג על גמרין ועיין להר"מ בחיבורו דנ"ל טבילה מוכבסו בגדיהם ועיין ביבמות דמ"ו בגמ' ועיין בתוס' שם בד"ה רבי שכ' דר"א ל"ל גמירי דאין הזאה עיין שם ואין צריך די"ל דמפ"ל כמו שתרגם אונקלוס:

שם פתע זה שוגג וכו' פתאום זה אונס וכו' רש"י בחומש כ' פתע זה אונס פתאום זה שוגג והוא ע"פ ברייתא דספרי פ' נשא והביאו התוס' במס' שבועו' דל"ז ע"א דדריש כן ומסיים שם והדין נותן ומה במקום שלא חייב מזיד חייב שוגג כאן שחייב מזיד כ"ש שוגג ומזיד גופיה מנ"ל ויליף למזיד מק"ו מאונס משבועות העדות דפריך שכן אינו לוקה ומסיים ת"ל וכפר וכולי עיין שם וכ' מהרש"ל ז"ל דלאו מכופר יליף אלא סמיך אפתאום ע"ש נר' מדבריו דמאי דקתני ת"ל וכפר הוא על השוגג כיין דמזיד ליכא למילפיה מאונס משום הפירכא שכן אינו לוקה ממילא איפרך ק"ו דרישא ומש"ה איצט' קרא לשוגג ולפי"ז מזיד בנזיר פטור ופליג אמשנתינו ומדברי רש"י בחומש נר' קצת כן דדבריו ע"פ הספרי ולא הזכיר חיובא דמזיד כלל אך דברים תמוהים הם דאם כן מאי פריך הגמ' בשבועות שם והא קרבן כתיב בנזיר הא כי כתיב קרבן בשוגג הוא וע"ש בתוס' בס"ד ועוד ק' כי פריך הגמ' בריש מכילתין אמתני' דד' מביאין על הזדון כשוגג מנינא למ"ל הו"ל לשנויי משום נזיר לאפוקי תנא דספרי כדמשני אמתני' דד' מביאין קרבן א' על עבירות הרבה ע"כ נר' עיקר כמ"ש מהרש"א ז"ל דקרא דוכפר למזיד וממילא ילפי' שוגג מק"ו דרישא דברייתא ע"ש ולפ"ד צ"ל דמאי דאצט' קרא דפתאום משום דאי לא כתיב פתאום הוה מוקמי' פתע לשוגג וכדאמרינן בשמעתין דכיון דחד קרא הוא דכתיב אף דילפי' מק"ו מ"מ לאו קרא יתירא הוא ויש מי שפי' דגם כונת מהרש"ל כן הוא דק"ל היכי משמע מוכפר אשר חטא מזיד ולכן כ' דסמיך אפתאום דמשמע נמי מזיד כדאמרי' בשמעתין ונכון הוא ועיין להתוס' בפסחים דל"ב ע"ב שהק' למ"ל קרא בנזיר למזיד נילף משבועת הפקדון ע"ש ודוק:

ומהרש"א הק' שם דמאי לחומרא מקשי' דנקטו הא אדרבא לא ניתנה לכפרה ועיין עוד מה שהק' ע"ש ולק"מ דכיון דמזיד מלקות הוא דאיכא ס"ל דודאי קרבן עדיף ממלקות ולא כ' התוס' בתחילת דבריהם כן אלא במעילה דמזיד במיתה ע"ש ועיין בנימוקי בספרי שם ע"ש ועיין בשבועו' דל"ד ע"א:

הקשו התוס' שעל הגליון לכתוב בשוגג וכו' ולק"מ דפתאום אצטריך למזיד ואונס דסותרין הנזירות אלא דלענין קרבן הוא דקאמר דהו"א לא מייתי קרבן אלא בשוגג וכן מדוקדק בדברי הגמ':

שם בעא מניה וכו' הבא על ה' שפחות וכו' יל"ד ליפשוט ממתני' דאי הבא על ה' שפחות אינו חייב אלא אחת אמאי לא קתני מתני' רבותא דאפי' ה' שפחות דכ"ש שפחה אחת ואין לו' דרבותא אשמועינן מתני' דאפי' בה' העלמות וכה"ג בה' שפחות אי בה' העלמות פשיט"ל דחייב על כל א' ולא מבע"ל אלא בהעלם א' הא ליתא דהעלמות בשפחה לא מיהנו מידי כיון דמביאין על זדון בשוגג ומאי דקאמר בהעלם א' כבר תוקן רש"י הלשון דהיינו קודם שיביא קרבן ויש ליישב. ודע דמ"ש רש"י קודם שילקה ט"ס וצ"ל קודם שתלקה דהא האיש אינו לוקה כדתנן לקמן ויותר נראה למוחקו:

שם הני גופין מחולקין וכו' והיא שפחה וכו' מדברי התוס' בשמעתין נר' דלא ילפי מאשה ומשפח' משום דהוו ב' כתובים דנהי דשפחה לא ילפא מאש' דאיכ' למיפרך שכן בכרת מ"מ אשה ילפא משפח' וליכ' למיפרך שכן עשה מזיד כשוגג דאדרבא באשה מה שלא עשה מזיד כשוגג חומרא היא דמזיד בכרת ועמ"ש בד"ה פתע ע"ש ולכך הוו ב' כתובים וכ"נ מדברי התוס' בסנהדרין דנ"ד ע"ב בד"ה הנרבע ע"ש אך מדברי התוספות בקדושין דע"ז ע"ב נר' דלא הוו ב' כתובים וכ"נ מדברי התוס' שעל גליון לקמן דט"ו ע"ב גבי האוכל נותר מה' זבחים ע"ש ועיין לה' שע"ה דף:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה