משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת כריתות · דף ח.
לתנייה גבי ה' מביאין קרבן א' וכו' הר"מ בפ"ג מה' מח"כ כ' זב בעל ג' ראיות שראה ג' ראיות בליל ח' אינו מביא אלא קרבן א' על ג' ראיות הא' ע"ש ואלו גבי יולדת שם בפ"א כ' סתם מביאה קרבן א' ובה' שגגות גבי שפחה חרופה כ' מביאה קרבן א' על הכל מוכח דזב ל"ד להני דזב אינו מביא אלא על הא' אבל השניות הוו כחד ראיה דלאו בר קרבן כלל ולפי"ז ק' מאי פריך ליתנייה גבי ה' מביאין קרבן א' הא ל"ד לכל הנהו דחשיב להו דהתם הקרבן בא על הכל אבל זב על הא' הוא דמייתי ולא שייך ביה קרבן א' על עבירות הרבה וצ"ל דבאמת ס"ד דמק' דמייתי על הכל ומשני דלא מייתי על האחרונות כלל דהא לא פסיקא מילתא שהרי אם ראה עוד ב' ראיות למחר מצט' להו למאי דחזי בליליא ומייתי קרבן וא"כ הראיות של הלילה לא פסיקא זמן חיובייהו דאכתי לא נגמר ולא ליתנהו דחשבי תנא דכי עבר להו ליכא מידי תו להצטרף בהדייהו וא"ש דהקרבן מייתי אכולהו וא"ש שינוייא דגמ' לפי' זה טפי מפירש"י ז"ל ולפי' זה ניחא שפיר דלא משני הגמ' לעיל בר"פ אמאי דפריך מנינא למ"ל דאי לאו מנינא הוה חשבי' הא דזב בהדייהו דלא אפשר למטעי למתני זב בהדייהו כיון דדינא הוא בלא שום מחלוקת דלא מייתי אלא על הראשונות אבל לפירש"י הו"מ לשנויי לאפוקי זב דלא איירי ביה דכה"ג אמרי' לעיל גבי ד' אבות נזיקין ע"ש וצ"ל דהגמ' לעיל אזיל כשינוייא קמא דשמעתין דפליגי תנאי במחוסר זמן ובעי לשנויי גם למ"ד לאו מחוסר זמן וכמ"ש לעיל ע"ש ומ"מ דחוק הוא דמציא לאוקמה כמ"ד לילה מחוסר זמן דמטעם זה קאמר רבא במאי אוקימתא בזב וכו' משום דלשינוייא קמא איכא לאוקמה כמ"ד לילה לאו מחוסר זמן:
שם מידי איריא וכו' חזי בזמן חיובא וכו' עיין להר"מ בפ"ג מה' מח"כ דכ' אחת בלילה וב' ביום מביא שהרי ראיה א' של זב שכבת זרע בעלמא וכו' ע"ש וגמ' דחי ראיה זו:
שם ר"י ן' נורי אומר וכו' דקאמר על האחרונה רש"י ז"ל פי' ב' פי' בחוששין לפשיעה ללשון א' חוששין לפשיעת שנה הבאה דתהא סבורה דאוכלת בקדשים אפי' שלא תביא קרבן כמו שאכלה אשתקד עד שלא הביאה על הד' האחרים אבל לא חיישי' בשנה זו עצמה ולא תביא הר' האחרים דבזה יודעת היא והכל בקיאין בזה ואח"כ פי' בל"ב דחוששין בשנה זו עצמה שלא תביא האחרים ומ"מ לכולהו פי' מ"ש ריב"ן ותפטר דלאו תפטר לגמרי אלא עכשיו מחיוב זה וכמו שביאר רש"י ז"ל דבריו אח"כ אף דמתחי' סתם לה סתומי וכ' ותפטר מ"מ לא כ' לשון לגמרי כמ"ש אח כ בשל ס' ולהכי ניחא ללשון א' דלא חיישי' בשל ס' לפשיעה דאשתקד שהרי בשל ס' פטורה לגמרי ול"ד לשל ודאי כנ"ל בדעתו ז"ל ועיין להתוס' בבתרא דקס"ו מ"ש בהגה שם בשם אשכנזים דלפי אותם אשכנזים ע"כ דמפרשים תפטר לגמרי וס"ל כלשון א' דחיישי' לפשיעה דאשתקד ע"ש ולדידהו ק' אמאי בשל ס' לא חיישי' לפשיעה דאשתקד משל ודאי אבל התוס' שם נר' דלא ס"ל חששא דאשתקד ממה שהק' אמאי לא קאמר טעמא דרע"ק משום דפטורה וליכא חששא דפשיעה כלל ועיין עוד מ"ש התוס' בשם ר"ת דגרסי' בדרשב"ג והשאר עליה חובה ועיין להלח"מ בסוף ה' מח"כ שלא ראה דברי התוס' ע"ש ועמ"ש התוס' עוד דמשום בל תאחר הוו דחקי וכו' ק"ל דבגמ' בפ"ק דר"ה ד"ו ע"ב בעי הגמ' אשה מה היא בבל תאחר ע"ש ולפ"ד התוס' ליפשוט ממתני':.