משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת כריתות · דף ג.
גמ' ור"י סבר עונשין מן הדין ק"ל שהרי בילקוט פ' חקת איתא מניין לעשו' כל המאהילין כאהל היה ר' יצחק אומר מהמצורע הקל עשה בו שאר המאהילין כאהל המת החמור דין הוא שיעשה כל המאהילין כאהל אל האהל זה שבא מקצתו וכל אשר באהל זה שבא כולו והלא דין הוא אם הבא מקצתו טמא זה שבא כולו לא יהיה טמא הלא אם אמרת בן ענשת מן הדין לכך נאמר כל אשר באהל וכל הבא אל האהל ללמדך שאין עונשין מן הדין ע"כ הרי דר"י ס"ל אין עונשין מן הדין וי"ל דדברי ר"י אינם אלא עד אל האהל ומשם ואילך לאו מדברי ר"י אלא סתמא דברייתא:
אלא רישא רי"ש ובמגדף ס"ל כרע"ק עיין מ"ש ה' בה"ז דלאוקמתא זו מגדף דמתני' מזמר ומשורר ע"ש וניחא לפ"ד מ"ש רש"י במתני' מגדף איכא מ"ד מברך ואיכא למ"ד משורר ול"ק מה שהק' הח"ן שם ע"ש:
שם הא אמר אביי וכו' ולר' אבהו ע"כ דלא ס"ל כאוקמתא זו ועיין להרב מש"ל בפ' י"ח מהל' מעה"ק דין ד':
שם לסיימנהו בכריתות וכו' כ' התו' תימה ליחשוב הביא זכור עליו והביא בהמה עליו ע"כ וי"ל דלאוקמתא זו נימא שם זכור קתני והנה התו' בסנהדרין דנ"ד בר"ה הבא על אביו הק' אמאי לא תני לה בל"ו כריתות ואח"כ כ' דבירוש' פריך לה ומשני שם זכור קתני וכ' בס' חמרא וחיי דכוונתם דבגמ' דילן לאוקמתא דר"י ע"כ דלא ס"ל שם זכור קתני דהא תני הבא על הזכור והביא זכור עליו בתרתי ע"ש והוא תנא דמסייע לן במ"ש בתי' התוס' הנז' מיהו ודאי דרב המרחק בין הנושאין:
רש"י בד"ה דאמר וכו' ואי קשיא וכו' עיין בירוש' בפ' ד"מ אמתני' דהבא על הזכור ועיין בת"כ בפ' אחרי מות ע"ש:
גמ' אלא לרבא דאמר פטור מא"ל לפמ"ש התוס' בסנהדרין דס"א דרבא מודה בסתם ע"א הו"ל לשנויי בסתם ע"א דהשת' א"ש בשגגת ע"א וזדון עבודו' כדאוקמה ר"י משא"כ לאוקמת' דאומר מותר ע"ש בתו':