משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת כלים · פרק יג
משנה ו
פותחת של עץ וכו' כ' הר"ש ז"ל דמתניתין דלא כר' נחמיה דאזיל בתר המשמש אלא דמתני' ס"ל דאזלי' בתר המעמיד וחפין הם המעמיד ע"כ וראיתי להתוס' בשבת דפ"א ע"א בד"ה חפי שכ' דמתני' ר' נחמיה גבי חפין ע"ש והוא תימה רבה בהא סיפא דמתני' דלא כר' נחמיה דקתני בחותם של מתכת טהור ור' נחמיה מטמ' בהדיא בהיא של אלמוג וחותמה של מתכת כמבואר בגמ' דשבת דף וראיתי להחזו"ן שנרגש מזה בסגנון אחר דאיך קתני בהיא של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה הא ר' נחמיה מטהר בתוספתא ע"ש ולא היה צריך לזה דבלא תוספתא קשיא מבבא דהיא של אלמוג וחותמה של מתכת וצע"ר:
משנה ח
שנטלו שיניו אחת מבנתים בגמרא ביבמות דמ"ג מקשה רישא לסיפא דנטלו אחת מבנתים הוא דטהור אבל נשתיירו ב' טמא וסיפא קתני דבעי' ג' ומשני הא בברייתא הא בגוייתה ע"ש ברש"י ז"ל וראיתי להחזו"ן שהק' דאמאי לא ק"ל הגמ' אמגירה דלעיל מ"ד דקתני ניטלו אחת מבנתים טהור הא נשתיירו ב' טמא וסיפ' קתני דבעי' מלא הסיט ולא יועל תי' הגמ' ע"ש. ונר' דל"ק דמגירה דקתני ניטלו אחת מבנתים היינו אחת לבד הוא דניטלה ולאו מכל ג' אחת וכ"מ מדברי הר"מ בחיבורו שכ' גבי מגירה ניטלה שן אחת משיני המגירה וא"כ מתני' הק' דאם המגירה היא כולה המשל הסיט ומחצה ונטלה אחת מאמצ' טהור' דזיל להאי גיסא ליכא שיעו' הסיט וזיל להאי גיסא ליכא שיעור הסיט ובעי' שיעור הסיט במקום אחד אבל אם האחת שנטלה היא קרובה לצד אחד יותר מהב' א"כ בהצד הב' איכא מלא הסיט וטמאה דנשתייר שיעור הסיט במקום אחד והא דלא קתני מתני' בגוונא י ליכא בכולה מגירה אלא שיעור הסיט וליתני אפי' ניטל' החיצונה מצד אחר מב' הצדדים דטהורה משום דאין מגירה קטנה בשיעור זה ועוד דבא לאשמועי' דאע"ג דכי מצרפי' ב' הצדדים איכא שיעור הסיט טהור דבעי' שיעור הסיט במקום אחד אמנם גבי מסרן אי אפשר לפרש בענין זה למי' דה"ק ניטלה אחת מאמצע ולא נשתיירו מצד טהור דבמסרק איכא שינים הרבה באופן דאם לא ניטלה אלא אחת מאמצע איכא ג' וד' מכאן וג' וד' מכאן או יותר וא"כ אמאי טמא אלא ע"כ דמכל ג' ניטלה אחת ומש"ה מקשה הגמ' שפיר ודברי הר"מ בפי' במשנה דמגירה אינם בדקדוק כנ"ל פשוט:
משנה ד
מגרפה שעולה כפה וחכמים מטהרים כ' הרא"ש ז"ל דבעי' עושין מעין מלאכתן ראשונה וכ"כ הר"מ בחיבורו ותמהני מהא דאמרי' בשבת דף נ"ט ע"א דפליגי בטעמא דעינבל שינטל מהזוג דטמא דח"א הואיל וראוי לקשקש בו ע"ג כלי חרס וח"א הואיל וראוי לגמע בו מים והשתא למ"ד לגמע אפי' אינו עושה מעין מלאכתן א' תק"ל מתני' אמאי מטהרי רבנן ולא מצאתי ישוב לזה אלא ע"פ מ"ש התוס' שם דהכא לא בעי' יחוד הואיל והדיוט יכול להחזירה ע"ש אלא שהתוס' לא כ"כ אלא מכח קושי' על רש"י ולא נרגשו מזה והשתא נמצינו למדין דלר"מ דמטמא במגריפה שניטלה כפה אפי' בלא יחוד כל כלים שנשברו וראויין למלאכה אחרת לא בעי יחוד ומ"ש רש"י בו עדיין כלי הוא להוציא רימונים דבעי' יחוד היינו לרבנן וצריך להתיישב בזה: