משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת טהרות · פרק ג
משנה ב
השמן תחילה לעולם כ' הר"מ בפי' אפילו בעת קדושתו ומרן בכ"מ ברפ"ט מה' ט"א כ' שכ"ד הרמב"ם בחיבורו ע"ש והק' החזו"ן ממ"ש הרמב"ם שם שמן שקרש אינו לא אוכל ולא משקה ע"ש ונ"ל דמ"ש הר"מ לא אוכל ולא משקה היינו לענין לקבל טו' בעת קדושתו אבל לענין טו' שקיבל קודם קדושתו לא פרחה ממנו אפילו בעת קדושתו וכה"ג מחלק בגמ' בר"פ דם שחיטה באוכל שנפסל מאכילת אדם וראוי לאכילת כלב בין לאחותי טו' בין לאסוקי מטו' ע"ש:
משנה ג
כיון שיצאת טיפה הא' וכו' כ' רש"י ז"ל בפסחים דף ל"ג ע"ב דאותה הטיפה נתערבה עם השאר והכל טמא ע"ש נר' דכוונתו דהו"ל טיפה טמאה מעורבת והכל אסור אינו אלא מחמת אותה הטיפה המעורבת דהשאר אינם מקבלין טו' מן הטיפה דבעי' רביעית במשקין לטמא אחרים כמ"ש רש"י גופיה שם לעיל מזה אבל הר"מ בפ"ט מה' ט"א כ' דהכל נטמא והיינו לשי' שם בה' ט"א שכ' דמשקין מטמאין אחרים בכ"ש ע"ש. וק' לשי' רש"י ז"ל אמאי לא בטלה אותה הטיפה ברוב דהא טו' בטלה לכ"ע ועיין בספ"ג דבכורות:
משנה ז
שאני אומר וכו' כ' התוס' בחולין דפ"ו אע"ג דתינוק טמא בלא"ה ממגע נדה דנשים מנשקות אותו וכו' מ"מ מטומאת מת טהור ונ"מ דא"צ שבעה אלא כמגע נדה שהוא טומאת ערב והק' מהרש"א ז"ל בקדושין ד"פ לפ"ד אמאי הוצרכו לו' שאני אומר אדם טהור נכנס לשם אפי' אדם טמא נכנס לשם לא חיישי' דאדם באדם בטו' ערב והוא בלא"ה טמא טומאת ערב ממגע נדה ע"ש ול"ק דבע"א דל"ו איתא בגמ' דמדאוריית' אדם באדם שלא בחיבורין טמא טומ' ערב ואתו אינהו וגזרו טומאת שבעה ע"ש לפירש"י ז"ל וס"ל להתוס' אע"ג דאמרי' דיוסי בן יועזר שרי לה מ"מ הא אמרינן דרבא א"ל לא תיתלו בוקי סריקי בר"ן דלא שרי אלא ספק טומאה בר"הר ואם כן חוזר הדין כמ"ש בתחילה דרבנן גזרו בארם באדם דטמא טומאת שבעה אפי' שלא בחיבורין ולכך הוצרכו לומר שאני אומר אדם טהור לאפוקי מיניה טומאת שבעה ועיין להמש"ל בפרק ה' מה' ט"מ ה"ב עש"ב: