אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת טהרות › פרק א

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת טהרות · פרק א

מסכת טהרות

משנה א

ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה כ' התי"ט וצל"ע אמאי לא תנא ובכחצי פרס לפסול את הגוויה וכו' ע"ש והוא תימה דמשאכל כזית דהוא יותר מכחצי פרס כבר נטמא טומאת בית הבליעה דהיא טומאה חמורה ומה צריך תו לטומאת גוויה וי"ל דכוונתו דליתני חצי זית נבלת עוף טהור שצרפו לפחות מחצי פרס אוכלין דהא לחד פי' דהר"ש ז"ל מאי דקתני טומאת אוכלין היא בכה"ג וזהו דמייתי מתני' דמעילה דהיא לענין צירוף אלא דזה דוחק דהו"ל פי' הר"ש ולה"ק עליו ואין לומר דכונתו דליתני אם כרכו בסיף ואכלו דלענין בית הבליע' לא מטמא כמ"ש הר"מ בפ"ג מה' אה"ט ולענין טומאת הגוייה מטמאה דמ"מ נהנו מיעיו ודמי לשאר איסורין והמש"ל בה' מ"א נסתפק בד"ז בשאר איסורין. הא ליתא דא"כ מה שיאטה להא דמעילה לכן נ"ל דכוונתו דאם אכל לחצי פרס בכדי אכילת פרס ולא בפ"א אלא פחות מכזית בכל פעם דלענין טומאת גוויה מצטרפי כדתנן במעילה כל אוכלין מצטרפי לפסול הגוויה בכחצי פרס ופי' מצטרפי לענין צירוף בזה אחר זה כמו שנר' מהגמ' בכריתות די"ג ע"א שהבין כן פי' דמתניתין ולענין בית הבליעה ודאי דבעי' בב"א דלאו על הנאת גרונו ומעיו מחוייב אלא כך גזירת מלך דבעי' כזית בית הבליעה כנ"ל פשוט בכוונתו:

ושורפין עליה את התרומה הר"מ בפי' פי' בזמן שהיא בבית הבליעה אבל הר"ב פי' אם נגעה בתרומ' ולא איירי בבית הבליע' ונ"ל דהר"מ מפ"ל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן בפסחים די"ד ע"א ולכך במאי דקתני מטמאה טומאת אוכלין פי' כפשוטו דמ"מ מטמא מדרבנן אבל לגבי שריפת תרומה פי' לה בטומאה דאורייתא דעל טומאה דרבנן אין שורפין אבל הר"ב ז"ל מפ"ל כמ"ר שם בחולין דוקא אבל בתרומ' וקדשים אוכל מטמא אוכל שו"ר דהא ליתא דבמשנה ג' קתני שורפין עליה את התרומה אף שהיא טומא' דרבנן:

והאוכל אמ"ה ממנה וכו' הר"מ והר"ב ז"ל פי' דבאבר אפי' אין בכולו כזית וביאר דבריו הר"ב לקמן כמ"ג דאיכא פלוגתא בזה ונראה דהיינו מאן דמותיב לרב דנראה דלא ס"ל כרב וכה"ג איתא בגמ' ועיין להתי"ט:

כתב הר"מ ז"ל בפ"ג מה' א"הט אם כרכו בחזרת מטמא בבית הבליעה אבל בסיף לא וכתב הכ"מ משום דחזרת מין אוכל ומין במינו אינו חוצץ ורמה החזו"ן דהא שני מינים הם חזרת ובשר בשאר איסורין ע"ע ול"ק דבשאר איסורין כל ב' מינין אין מצטרפין אבל בטומאה מצטרפין כדתנן במעילה:

משנה ב

הכנפים והנוצה מטמאות וכו' בפרק העור והרוטב דק"ך איתא להא מתני' ופירש"י ז"ל אם קיבלה טומאה מן השרץ דאין לך בנבלת עוף טהור אלא כזית בבית הבליעה ע"ש ותמהני דבגמ' בנדה דנ"א ע"א ס"ד דגמ' דמאי דקתני אינה צרי' הכשר היינו הכשר שרץ אבל הכשר מים בעי ומסיק אפי' הכשר מים לא בעי ע"ש ועיין בזבחים דק"ה בשמעתא דפרה ופרים ושעיר המשתלח ובפירש"י ז"ל שם ודע דלס"ד דגמ' דצריכה הכשר מים י"ל אמאי לא חשיב בכלל הי"ג מאי דצריכה הכשר מים כמו דחשיב דצריכה מחשבה וצ"ל דלס"ד לא תני אלא חומרות ולא קולות וצריכה מחשבה אינה מן המנין ועיין להחזו"ן:

והר"ב ז"ל פי' מאי דקתני מטמאות אם נגע בה שרץ ואע"פ כן אין מצטרפות משום דתורת יד הוא דאית לה וא"כ דין הוא רלא חשיבא אלא חדא מאי דמטמאות ולא מצטרפות משום דעיקר החידוש משום דהו"ל יד ודין יד הכי הוי והיינו דהר"ב ז"ל כי אתי למניינ' לא חשיב להו בתרתי בהר"מ ז"ל והתי"ט הק' דהא כ' לעיל דלא בעי הכשר שרץ ול"ק דמאי דקתני מטמאות לאו אנבלת עוף טהור אלא אעוף טהור בעצמו דנשחט כהלכתו כמו מאי דקתני והאוכל אמ"ה ממנה דקאי על העוף הטהור בעצמו ונדחקו לפרש כן דאי אנבילה כיון דאינה צריכה הכשר שרץ ל"ש למימר מטמאות:

והרמב"ם ז"ל מפ"ל דמטמאות היינו הכנפים והנוצה דמקבלות טומאה דהוו בשר ממש ואה"נ דמצטרפות לכביצה אוכלין כיון דהוו בשר ומאי דקתני אין מצטרפות היינו לכזית דטומאה חמורה דבית הבליעה דבעי' בשר ממש והיינו דבמניינא חשיב להו בתרתי דתרי מילי נינהו וכן הר"מ בחי' פי' למתני' כדפי' בפי' ולפ"ז מתני' ג' דקתני מצטרפות לכביצה אוכלין ה"ה אפילו עוף טהור אלא דלפי דקתני בעוף טהור דיש צד דאין מצטרפות קתני בעוף טמא כן והשת' אתו פסקי הר"מ ז"ל על נכון דבפ"ג מה' א"הט כ' בעוף טהור דאין מצטרפו' לכזית ובפ"ג מה' ט"א כ' דמצטרפו' לכביצה אוכלין והיינו סתמא אף בעוף טהור ומ"ש מצטרפין לפסול הגוויה הוא ע"ד שכתבתי במשנה א' באופן דהכל הוא בעוף טהור ודינו דמצט' לטו' אוכלין אבל לכזית בית הבליעה לא מצט' ודלא כמרן הכ"מ שכ' דבגו' אין מצטרפין והר"מ גריס מצט' ודלא כהתי"ט במ"ג בד"ה והכנפים:

משנה ג

ואין בה כזית בית הבליעה כ' הר"ש ז"ל דלמ"ד אחע"א דריש מי שאיסורו בבל תאכל טמא בלבד ועיין בגמ' פסחים דל"ו דפריך מידי בלבד כתיב ובמ"א הארכתי בזה:

ומאי דקתני מצטרפות דהוו שומר כ' הרא"ש ז"ל בפי' הטעם דעוף טמא כיון דלא שכיחי אוכלין דידיה צריך לכנפים להיות שימר עליו משא"כ בעוף טהור עיין להתי"ט:

משנה ט

ככרות הקדש שבתוך גומותיהם וכו' לפי' הר"מ ז"ל אמאי לא תני לה בר"פ חומר בקדש בהדי חומרי דקדש מבתרומה ולפי' הר"ש ז"ל ניחא דהא כבר תנן ליה התם הכלי מצרף וכו' ועיין שם בתוספות:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה