משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף קלה.
גמ' והא לאו בני גיזה וכו' הא דלא מוקמי' בעבר וגזז אין לו' משום דאי להיתיר' לא כחי' קרא כדאי' ביבמות דכבר כ' התוס' שם דדוקא קרא גופיה לא כתיב אבל ריבוייא או מיעוטא אורחא דקרא למכתב אלא י"ל כיון דאסור לגזוז הוי כמו דלאו בני גיזה וקרא כתיב ראשית גז מאי דאורח' למגזז:
עו"ש היכא דגזז ליתיב ליה פירש"י ז"ל היכא דעבר אדרבנן ולכאורה ק' כיון דאקרא פריך למ"ל קרא היל"ל בפשי' מ"ד ליגזוז וליתיב ליה ואיסורא דרבנן מאן דכר שמיה ונר' דקאי אההוא דקאמר מנא ה"מ דאמר קרא צאנך דמוכח דדינא דמתני מבע"ל קרא ואמאי והא בתר דרבנן גזרו איסור גיזה ניחא שפיר דאינו נוהג במוקדשי' ולזה קאמר מ"ד היכא דעבר וגזז ובהכי ניחא שפיר מ"ש התוס' בד"ה ליפרוק וכו' אי אמאן דעבר וגזז אטו קנסא וכו' דלא ק"ל אלא אלישנא דגמ' דקאמר ליפרוק וליתיב אבל אקרא לא ק"ל דאיכא למי' אכהן ליפרוק וכדכ' בתר הכי אבל אלישנא דגמ' ק"ל דקאמר ליתיב ליה ולכך אי הוה שייך קנסא הוה ניחא להו שפיר דגמ' דנקט ליתיב אמילתא דרבנן קאי ואקרא א"ש דאכהן קאי ולכך לא ק"ל אלא דלא שייך קנסא ולא ק"ל אפ"ת דשייך קנסא אנן אקרא קאי דשרי לגזוז ובדאורייתא דלא עבר כלום מהיכ"ת דלקנסיה:
עו"ש אפ"ה פשטא קדושה בכולה וכו' פירש"י ז"ל אפי"ה דאמר חוץ מגיזתה נר' מדבריו דהשתא א"צ לחוץ מכחש דגיזה אינה מכחשת וגמ' דקאמר כחשי שקלא וטרייא בעלמא היא דא"א דטעמא דקמ' משום דכחשי קב"ה נמי כחשי אבל לקושטא דמילתא דגיזה אינה מכחשת ונראה דהכריחו לזה משום דאי קושטא הוא דמכחשת א"כ אפי' קב"ה אסורין בגיזה מדאורייתא כיון דכחשי והאמת הוא דמדרבנן הוא דאסירי גם לאוקמתא זו וכ"ה באמת לפמ"ש מהרש"א ז"ל בדברי רש"י בד"ה א"ה ע"ש ובהכי ניחא מ"ש מרן בכ"מ בפ"י מה' בכורים על מה שלא הזכיר הר"מ ז"ל אלא חוץ מגיזתה ולא כתב חוץ מגיזה וכחישה ועפי"ה א"ש ומה שדקדק עוד אמאי לא הזכיר אוקמתא דרבא דהילכתא היא ע"ש הוא תימה דלאוקמתא קמייתא דקאמר מ"ד ליפרוק וליתיב ליה ע"כ דלא ס"ל הא דרבא שהרי מחוסר פדייה וכיון דהר"מ הביא אוקמתא קמייתא א"א למפסק כאוקמתא דרבא שו"ר דמ"ש בדעת רש"י ז"ל דלקושטא גיזה אינה מכחשת ליתא דמדבריו בד"ה רבא נר' דמסקנא דבעי' גם חוץ מכחש וע"כ דבריו בד"ה אפ"ה באו שלא בדקדוק:
והנה מסוגיין מוכח דקב"ה לא פשטא קדושה בכולה ואלו בערכין ד"ד אמרינן דבקב"ה אמר דמי ראשי נותן דמי כולו וכבר עמד בזה השע"ה בה' ערכין ולק"מ דאף דנותן דמי כולו אינו מוכרח דלענין קדושה לו' פשטא בכולה לאסור לגזוז דדוקא בק"מ הוא דגלי קרא אבל קב"ה לא ומ"מ נותן דמי כולן כדגלי גבי ערכין וה"ט דודאי כל דמיו תלויין בראשו:
תוס' בד"ה והא וכו' וי"ל דבשעת וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א דנימא בפדה הגיזה ע"ש ל"ק דא"כ לאוקמא בפשי' דאמר חוץ מגיזתה אלא דס"ל דחייב היכא דאמר חוץ מגיזתה וכרבא דס"ל דחייב כדכ' התוס' בד"ה במקדיש: