משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף קלג:
גמ' א"ה כהן נמי דיתיב אמשחתא וכו' נראה דאיירי שלקחוה לעצמן ואחר השחי' נמלכו למוכרה להכי פטורה משום שותפות הכהן דבשעת השחי' שהוא זמן חלות החיוב היתה פטורה אבל אם מתחי' אדעתא למוכרה אפילו כהן לבדו חייב היכא דקבע משחתא כדאיתא לעיל:
כתב מרן בכ"מ בפ"ט דהר"מ פ' כתרי לישני וסבר דל"פ ע"ש והוא תימה דלל"ק ביתיב אכספתא בכהן צריך שירשום והר"מ לא פ' כן וע"כ דס"ל דלל"ב א"צ שירשום ופ' כלישנא בתרא:
עו"ש בראש פטור מן הלחיים וכו' יש לחקור למ"ד לעיל בר"פ אוא"ב וי"ו לחלק הכא דכתי' הזרוע והלחיי' והקיבה מנ"ל דמחוייב בכולן נימא הזרוע או הלחיים או הקיבה ולפמ"ש לעיל דפ"ו בשם הריטב"א הביאו הרב במקובצת דדוקא במניעה אכל בעשה ה"מ דוי"ו להוסיף ניחא שפיר אבל מדברי התוס' שם נראה דלא ס"ל כן ונ"ל לדעתם דהכא גבי מתנות שאני דאיכא למדרש וי"ו לחלק לענין זה אי שותף בראש אף דלא יתן הלחיים יתן השאר וקרא ה"ק פעמים שאינו נותן אלא הזרוע ופעמים הקיבה ופעמים הלחיים לבד וכל היכא דאיכא למידרש החילוק לענין אחד דוקא דרשי' ולא דרשי' לכולה מילתא מיהו אכתי לחייא ב"ר פטור בזה ק' ואין לו' דחייא ב"ר ה"ל כמ"ד וי"ו להוסיף דא"כ מאי פריך הגמ' מבריית' לחייא ב"ר כיון דפלוגתא דתנאי היא אי וי"ו להוסיף או לחלק ע"כ נר' דדרשי' וי"ו לחלק הכא למאי דאמרינן לעיל הזרוע לאחד והקיבה לאחד וקמ"ל קרא דיכול לחלק המתנות לשני בני אדם ואחר דגלי לן קרא דיכול לחלק המצוה לב' גם בלחיים אמרינן פן וכן בדתורא מחלקי לב' כדאי' לעיל כל היכא דאיכא שיעוד נתינה ולמ"ד וי"ו להוסיף נ"ל הא מסברא ולמ"ד וי"ו לחלק ס"ל כיון דאין הסברא פשוטה כ"כ אצט' קרא שפיר ועיין להתוס' בשבועות דכ"ב סע"ב ע"ש:
עו"ש אמר ר"ח הא אטעיתיה וכו' דקדק מהרש"א ז"ל אמאי לא מייתי מברייתא דלעיל ד"ט נכסי כהן ע"ש ובודאי לשי' רש"י ז"ל דתרומת מעשר וחלה ודמאי חדא חשיב להו ההוא תנא וכן כל הנך דדמי ע"ש לק"מ דההו' תנא אפי' הנך דתרי שמי נינהו כל היכ' דדמו בחדא חשיב להו כ"ש מתנות ולכך לא מייתי אלא מהאי ברייתא דחשיב כל חדא באפי נפשה וגם לשי' התוספו' דגרסי ז' נכסי כהן ולא חשיב אלא מידי דאסור לזרים ע"ש לק"מ דהא מ"מ חשיב מתנות דחולין וקדשים בחדא דהשבעה לדעתם הם התרומה ותרומת מעשר וחלה ודמאי וביכורים ומתנות וקרן וחומש בחדא חשיב להו וס"ל דקרן וחומש של תרומה הוא דאסיר לזרים ודבר אכילה וכן ראיתי להרשב"א ז"ל בחי' דכ' כדברי התוספו' וחשיב קרן וחומש של תרומה אלא דהרב ז"ל חשיב קרן וחומש בתרתי ולא חשיב מתנות ותוס' חשבי להו כחדא חשיב מתנות ודלא כמהרש"ל ז"ל שם ע"ש וכיון שכן דחשיב מתנות חולין וקדשים בחדא כ"ש מתנות גופייהו ולכך לא מייתי אלא מברייתא זו דחשיב למתנות דחולין וקדשים בתרתי:
עו"ש עורות קדשים במה שהק' התוס' דאינו יכול להפשיט וכו' עיין בשבת דקי"ו ע"ב בפלוגת' דריב"ב ורבנן בהפשטת הפסח ע"ש: