אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף קכה.

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף קכה.

דף קכד:

ואי דאיכא כזית מ"ח מבפנים טומאה בוקעת וכו' יל"ד בלא"ה תקשי אי איכא כזית מ"ח מבפנים ליטמא מכח שומר דלגבי אהל אפי' סתומים תורת שומר עליהן כדמוכח לעיל דקי"ט ע"א ובדברי רש"י ז"ל שם וצ"ל דבעי דאם האהיל על מקום הכזית טמא לכך אפי' שלא במקום כזית טמא מכח שומר אכל אי במקום טומאה גופה אינו מטמא מכח המת גופיה לא מטמא מכח שומר וכה"ג אמרינן גבי מגע כדפירש"י במתני' ה"נ גבי אהל ולעיל נמי דמטמא מה"ט גופיה דטומאה בוקעת ומטמאה במקומה ולכך אפילו שלא במקומ' מטמאה מכח שומר ולפי"ז לר"י דל"ל בוקע' כמ"ש התוס' פליג אההיא מתני' דב' עצמות דלעיל:

כתב רש"י ז"ל דהא דבוקעת משום שאין בו חלל טפח מוכח מדבריו דאי יש בו חלל טפח לא מטמאה ועיין להתוס' שם בברכות די"ט שהוכיחו מכמה משניות דאדרבא אי יש בו טפח חלל מטמא מכל צדדיו וכי אין בו דוקא כנגדו וההיא דרוב ארונות יש כו חלל טפח בפחות מן הצד בטפח איירי ע"ש וכ"כ בנזיר דנ"ג ע"ש וצ"ע ועמ"ש לקמן דקכ"ז ע"א ע"ש:

תוס' בד"ה נוגע וכו' וא"ת מנ"ל וכו' עכ"ל: לפי מה שנראה מדברי רש"י ז"ל לעיל בר"פ דקי"ז דמשא נקרא מגע כמ"ש שם ע"ש ל"ק מיהו לקמן בע"ב דקאמר אי למטה מטפח שלא כנגד הנקב וכו' קשה אמאי לא קתני מאהל למעלה מטפח והסריג והם למטה מטפח ושם דברי התוס' מוכרחים לפמ"ש התוס' בד"ה ומאן דרבה ל"ל רצוצה:

בא"ד אבל מאהל לא מטמא אלא כנגד המוח עכ"ל עיין מ"ש מהרש"א ז"ל וי"ל קושי' אנקובים איירי דלא הוו שומר לטמויי בכל צד אלא בסתום כמ"ש רש"י ז"ל שם ותי' דמכל מקום במאי דהוי ליתני ר"ל ליתני בסתומים מכל צד או בנקובין וכנגד המוח:

בד"ה א"ה וכו' ונראה דר"מ אשמועי' וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דבגמ' שם קאמר אלא א"א שמוש נותר לאו מילתא לחלצינהו וכו' מוכח דבדאי' בהו עסקי' וכבר עמד ע"ז הרב מש"ל ז"ל בפ"י מהלכות קרבן פסח עיין שם ונראה לי במ"ש הרשב"א ז"ל בחי' לעיל בר"פ גיד הנשה דלמאן דמוקי לגידין דהתם בשימנו של גיד גם הגיד טעון שריפה אגב השומן ע"ש ודכוותה בעצמות אי אית בהו עכשיו מוח בזית ודאי דצריכין שריפה אגב המוח ולא אמרינן לחלצינהו כמו גבי גיד דלא אמרינן לחלצינהו וזהו שכ' התוס' דאי אית עכשיו פשיטא דטעונין שריפה משום מוח ר"ל אגב המוח כמו גיד ומגיד שמעינן לה למאן דמוקי בשמנו של גיד ולכן מ"ל להגמ' דבאין בהם עכשיו כזית מוח ואי שימוש נותר לאו מילתא לשדינהו אלא משום דאיכא לאוקמה דליכא עכשיו כזית מוח אלא פחות מכזית ובעי שריפה כדין חצי שיעור אלא דלא אלים כ"כ כי היכי דנשרוף העצמות אגבן ואהכי פריך לחלצינהו ומשני משום בו בכשר ואפי' בפסול ודאית בהו פחות מכזית עסקינן דבעי שריפה משום המוח גופיה ואף דנראה מדברי התוס' בר"פ ג"ה דלא ס"ל להא מילתא שכ' הרשב"א ז"ל שהרי הקשה מההיא דהגידין ישרפו י"ל דלגבי שמנו של גיד דמדרבנן הוא דאסיר הוא דס"ל דלא בעו הגידין שריפה אגב השומן א"נ כיון דמ"מ נכנס שמנו של גיד במאי דקתני הגידין מק' שפיר ולא משמע להו לחלק בין אם כולל גם הגיד לשמנו לבד ועמ"ש לעיל גם מה שהק' המש"ל ממאי דמותבי' שם מברייתא דקתני עצמו' הקדשים אין צריכין שבירה וכו' יתיישב שפיר:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה