משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף קכג:
גמ' הא יתר מכדי אחיזה וכו' מלשון זה משמע דכדי אחיזה טמא וכ"נ מפירש"י במתני' ולפי"ז גרסי' שפיר דילמא לא אתי למעבד אלא כדי אחיזה אבל מפירש"י בד"ה ור"י נר' דכדי אחיזה טהור ופחות מכדי אחיזה הוא דטמא ולפ"ז יש לגרוס דילמא לא אתי למעבד כדי אחיזה וכ"נ מדברי התוס' בד"ה דילמא דל"ג אלא ע"ש אך לפי"ז מאי דקאמר הא יתר מכדי אחיזה קשה להולמו ונ"ל דמן הדין כדי אחיזה טהור אלא משום דא"א לצמצם גזרו כדי אחיזה אטו פחות כיון דמשהו הוא דאיכא בינייהו אבל יתר מכדי אחיזה לא גזרו ולכך דייקינן שפיר הא יתר מכדי אחיזה דקושטא הוא דאינו טהור אלא יחד מכדי אחיזה ופריך אי איתא דגזרי' אטו פעם אחרת נגזור יתר מכדי אחיזה אטו פחות ולא מ"ל אטו כדי אחיזה דהוי גזירה לגזירה ולכן רש"י במתני' כ' דיתר הוא דטהור ובד"ה ר"י דקאי על מאי דגזרינן אטו ב' שפיר פחות מכדי אחיזה ובהכי ניחא דברי הר"י מאורליאנש שכ' התוס' בד"ה טהור ול"ק מה שהק' מהרש"א ז"ל שם דבאמת כדי אחיזה טמא מדרבנן ובת"כ קאי אקרא ולכך תני למעט כדי אחיזה ועפי"ז י"ל פסקי הר"מ ז"ל דפ' כר"ן ופי' למתניתין דהמפשיט בפ"א מה' שאר אה"ט בסתמא ולא כ' דבטומאה דרבנן דוקא וכבר עמד בזה מהרש"ל ז"ל בסוגיין ועיין להמש"ל בפכ"ג מה' כלים שנדחק הרבה ליישב דבריו ועפי"ה י"ל דהנה התוס' בסוגיין הק' מאי פריך מהמפשיט הלא התם לא חייס עלה ותי' דבעי ליה לטלטל ע"ש והשתא אי בעי ליה לטלטל ע"כ דעביד כדי אחיזה ואי' איתא דכדי אחיזה טהור לא פריך הגמ' מידי וע"כ דס"ל להגמ' דכדי אחיזה טמא משום דא"א לצמצם ולהכי פריך נגזור יותר מכדי אחיזה אטו כדי אחיזה מיהו כל זה משום דס"ל להגמרא בסוגיין דא"א לצמצם אפי' בידי אדם אכל לפום סוגייא דלעיל דכ"ט ע"ב דמוכח דבידי אדם אפשר לצמצם כמ"ש התוס' שם א"כ בכדי אחיזה גופיה טהור וליגזור דילמא פחות הא לא גזרינן כיון דלא חיים וא"כ לפום סוגייא דלעיל וכ"פ הר"מ בה' כלים שם דכדי אחיזה טהור ל"ק קושיית הגמ' בסוגיין וא"צ לאוקומי בטומאה דרבנן: