משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף קח:
תוס' בד"ה אמאי וכו' והלא בעלמא חתיכה של היתר מדרבנן וכו' עכ"ל ולרבינו שמואל י"ל דס"ל חנ"נ בכל האיסורין מדאורייתא וכדעת ר"ת לעיל ד"ק בד"ה שקדם וג' מחלוקת בדבר דעת ר"ת דחנ"נ בכל האיסורין מ"ה ודעת ר"א דדוקא בב"ח אבל בשאר איסורין מדרבנן נמי ליכא כמו שהוכחתי שם מדברי התוס' ע"ש אבל הטעם דלא מהני לטבילה משום. דעת ד"י כאן דבשאר איסורין דרבנן ודוקא בב"ח מדאו' ובהכי ניחא מ"ש התוס' בסמוך בד"ה שנפל דכלי מרין לא צוותה תורה להגעיל יורה גדולה מחמת דנ"נ ע"ש דהכל הוא מדברי ר"ת והוא סובר דבשאר איסורין נמי מדאורייתא והנה הא דבב"ח מדאורייתא הוא מטעמא דכל חד לחודיה שרי כמ"ש התוס' לעיל וכן מ"ש בדבור זה דבב"ח אף דנאסר מכח הבשר הוי מב"מ עם חלב אחר הוא מטעם זה כמו שמבואר בדבריהם ובהכי ניחא לי מה שהק' הפר"ח בסי' צ"ב סק"ב אמאי בלא קדם וסילקו סגי בס' הא בולע ופולט כמה פעמים ובכל פעם נ"נ והוי חלב דאיסורא הרבה וצריך ס' כנגד כל החלב וגם חלב דהיתרא נתמעט עי"כ משיעורו ע"ש ועפי"ה ל"ק דהא הטעם משום כל חד לחודיה שרי ובבליעה ראשונה נאסר הבשר משים בב"ח וכי חזר ובלע פעם שנייה כבר היה הבשר אסור ולא נ"נ החלב ולא נאסר החלב אלא משום טעם הבשר והוי כשאר איסורין וכבר יש ס' כנגד כל הכזית בשר. וכה"ג כ' הט"ז רסי' פ"ז גבי בשר טמאה בחלב טהורה ע"ש ועיין להנה"כ שם ע"ש. ברם הדבר הקשה הוא בעיקר דברי רבי' שמואל דבשאר איסורין נמי נ"נ וצריך ס' נגד הרוטב הנבלע בנבילה ונפלט דמנא ידעי' כבר נפלט הא כמה פעמים בלע ופלט וכבר נרגש מזה מהר"ם שיף ז"ל ע"ש מיהו לזה י"ל דס"ל לרבו' שמואל כהסוברים דבשאר איסורין אינו חוזר וניעור כמין במינו וא"כ החלב הראשון שנפלט נתבטל ונעשה היתר ומצט' לבטל הפליטה השנייה וע"ש להפר"ח. ובעיקר דברי ר"י בדבור זה קשה כיון דלא נאסר אלא מדרבנן א"כ לא נאסר מטעם מב"מ דר"י לא ס"ל מב"מ ל"ב אלא בדאורייתא כמ"ש בגמרא לעיל דצ"ט ע"ב שאני ציר דזיעא בעלמא הוא לפי' התוס' שם ע"ש ויש לחלק עמ"ש בחי' לעיל דצ"ז בתוספות בד"ה אמר ע"ש:
בד"ה שנפל וכו' ופי' רבינו שמואל וכו' עכ"ל לכאורה לפי' ר"ש במילתא דרב דאיירי בלא קדם וסילקו א"צ יורה גדולה כיון דלא פליט. ולדבריו ק' קושי' התוס' בד"ה גדי למסקנא וכבר נרגש מזה מהר"ם שיף ז"ל ע"ש.. וי"ל דלפי' ר"ש ודאי דאמדינן מאומד אם שבע הוא או לא וא"כ לא סמכי' האומדנא אלא כי ליכא לברורי ע"י קפילא כגון מב"מ אבל לענין פליטת הבשר דשייכא ע"י קפילא לא סמכי' אאומדנא ולכך צריך יורה גדולה דאיכא ס' דאז החלב שרי וא"צ לטועמו קפילא ובהכי ניחא מה שהק' הלח"מ בפ"ט מס' מ"א דין ח' ע"ד ה"ה שכ' דהר"מ מפ' כפי' ר"ש דא"כ אמאי צריך קפילא ע"ש ועי"ל קושי' מהר"מ שיף ז"ל במ"ש הריטב"א ז"ל בחי' בשם רבו דאפי' לפי' ר"ש וכו' איירי בהעבירוה מעל האש ע"ש בדבריו:.
גמ' מבלע בלע מפלט לא פלט. עיין להרשב"א ז"ל בתי' שהוכיח בראיות דדוקא באוכלין אבל בכלי' פולטות ביבש דבר הבלוע דהבלוע כנוס הוא בהם ולא מסתרך בגופן כמו אוכלין ע"ש ועיין בש"מ בסי' ק"ה ומכאן סיוע למ"ש ה' פרי תואר סימן ק"ב סק"ו ע"ש ועפ"י דברי הרשב"א הללו ניחא לי מה שהק' ה' שבות יעקב ח"א סי' נ"ו עמ"ש התוס' בפ' אין מעמידין דל"ה ע"ב בד"ה זליפתן דהיינו שהוריקו וכו' דנר' מדבריהם דשמן הוי דבר חריף ובלע בצונן וכ"כ בפסקי תוספות שם ע"ש דלפ"ד קשיא מתני' בפ' כיצד צולין דע"ה ע"ב דקתני סכו בשמן של תרומה אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף וכו' ע"ש בגמרא ולפ"ד התוס' הא שמן חריף הוא ובלע בצונן ע"ש ולפי"ה ל"ק דדוקא גבי פליטת הכלי הוא דאמרי' דפליט ע"י השמן שהוא חריף דבקל יפלוט הכלי אבל גבי אוכלין לא בלע ולא פליט בצונן ואע"ג דגבי שאר דברים החריפים לא שאני לן בין כלי לאוכל גבי שמן דלאו חריף כ"כ י"ל כן ובלא"ה ע"ב לו' כן לדברי התוס' הללו שהרי אמרי' שם בגמרא ר"י הנשיא וב"ד התירו השמן דקסברי נטל"פ מותר ואי איתא דהוי חריף אף דקי"ל בעלמא נטל"פ שרי הכא אסור דע"י חריפותו מחליא ליה וכדאמרי' שם דט"ל גבי חלתי' והתוס' נסתפקו שם בשאר דברים חריפין ובש"ע סימן צ"ה וצ"ו וקכ"ב מבואר דבכל דברים החריפין אמ י הן אלא ע"כ דחריפות דשמן קל הוא משאר דברים החריפין ופשיט דלא אמרי' חריפותו מחליא ליה גבי שמן וע"ש בתוס' בד"ה בשלמא וא"כ י"ל דוקא גבי פליטת הכלי הוא דאמדי' שמן חריף ומעתה מה שלמד ה' מדברי התוס' הללו לאסור בחתיכת חלב שנפלה לכד של שמן ליתא ועיין למורם בהג"ה סי' ק"ה דין ז' ולהש"ך שם דנר' כסברת הרשב"א הלזו אך מדברי התוס' לקמן דף קי"א ע"ב בד"ה הלכתא נר' דלא שאני להו בכה"ג ע"ש אח"כ דאיתי לה' באר יעקב סימן ק"ג שתפס במושלם לדעת התוס' דשמן חריף הוא אפי' הכלי אינו ב"י אסור דחורפיה מחליא ליה כמו חלתית ועפי"ז בנה יסודו והאריך ע"ש וכבר הוכחתי מהגמ' דקאמר ק"ס נטל"פ מותר מוכח דלא הוי חריף כ"כ דנימא. חורפיה מחליא ליה ואפי' בשאר דברים חריפין נסתפקו התוס' אי אמרי' חורפיה מחליא ליה וכמו שנתבאר:
ולענין הלכה מסיק ה' שבו"י דיש לחוש לס' התוס' הלזו בליבא הפ"מ וה' באר יעקב התיר אפי' בלא הפ"מ ע"ש ולפמ"ש יש חילוק בין אוכל לכלי וראיתי לה' בית יהודה במנהגים בדיני התערובת אות ס"ה שכ' שנוהגין לשום חתיכות בשר דק ושמן ושומין מע"ש עד מוצאי שבת ואסר להם דבו ז"ל מטעם כבוש כיון שעברו עליו כ"ד שעות ובכלי התיר מטעם דלא נאסר אלא אחר כ"ד שעות ואז נעשה הכלי אינו ב"י ע"ש מדלא אסר אלא אחר כ"ד שעי והתיר כלי נראה דפשיט"ל מילתא דשמן לא הוי חריף ובעיקר טעמו של היתר הכלי יש לתמוה וכבר ראיתי שתפס עליו ה' זרע יעקב ססי' ע"ז ע"ש:
כתב הר"ן ז"ל בהלכות בסוף פרקין דאפי' החתיכ' חוץ לרוטב כולה כיון שנאסרו אוסרת שאר החתיכות אפילו בלא רוטב כיון שהם בקדירה הבל הקדירה מערבת ואוסרת ומאי דפריך מפלט לא פלטא בלא ניער היינו דס"ד אפשר לסוחטו מותר אבל למאי דמסיק אפשר לסוחטו אסור אוסרת הכל אפי' בלא ניעור דכיון דנ"נ הפליטה שלה אוסרת ומוכח מדבריו שכן הוא דעת רש"י וכ"כ הריטב"א ז"ל בחי' ע"ש וכ"כ ה"ה בפ"ט מה' מ"א בדעת הר"מ דאפי' לא ניער כלל נאסרות שאר החתיכות ע"ש ולעיל בסוגיין כתבתי דאפשר לדעת רש"י דאינה אוסרת אלא במקצתה תוך הרוטב ואפילו בלא ניער וכ"כ הט"ז בסי' צ"ב דמקצתה ברוטב אוסרת החתיכות בלא ניער ע"ש ומדברי הר"ן והריטב"א נר' דאפי' כולה חוץ לרוטב ומהתימה על הש"ך סקי"ג שכתב לדעת רש"י כיון דאינן מצט' אין נאסרות שאר החתיכות בלא ניער ע"ש בסק"ו ועיין לה' פלתי סק"ו שהוכיח ממאי דפריך מפלט לא פלט דלא בהט"ז ע"ש והוא תימה:
ובמאי דאמרינן אפשר לשוחטו תנאי ק"ל נימא דכ"ע אפשר לסוחטו אסיר ופלוגתייהו באי נעשית נבילה דרבנן ס"ל אף דאסור מ"מ אינו נ"נ דלא הא בהא תליא דהיינו מאי דחדית לן רב דנ"נ במו שנר' מדברי רש"י לעיל בר"ה אלא קסבר וכו' במ"ש ואשמועי' שאף ההיתר וכו' וי"ל דא"כ החתיכה עצמה אסורא לרבנן ור' קאמר נראין דברי חכמים וכדדחי לפירכא דר"א מדפתי ועיין מהרש"א ז"ל לקמן בגי' שהביא רש"י ז"ל בסוף הסוגיא ע"ש: