משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף פ.
גמ' מדמתרגמינן תורבלא וכו' מבואר מסוגיין דלרבנן דשור הבר בהמה תאו הוי בהמה וליכא אלא שש חיות והר"מ בפ"א מה' מ"א פ' כרבנן וכ' שבע חיות ועיין לה"ה ונ"ל דבירושלמי הביאו הר"ש ז"ל בפ"ח דכלאים מפ' טעמייהו דרבנן דשור הישוב וברח ע"ש וכ"פ הרע"ב שם ע"ש וא"כ לפי"ז ע"כ תאו לאו שור הבר דכיון דהוא גופיה שור הישוב אמאי איכפל קרא לאשמועינן ותפס הר"מ שי' הירוש' משום דק"ל קושי' התוס' ודילמא ומכח ס"ל דמאן דמותיב ס"ל כשי' הירוש' ולכ"ע תאו חיה:
תוס' בד"ה זה וכו' דא"כ ת"ק היינו רשב"ג עכ"ל מכאן נ"ל להוכיח דהתוס' דס"ל כמ"ש התי"ט בספ"ח דכלאים דליכא נ"מ בפלוגתא דרבנן ור"י דשור הבר לענין כלאים דכל ב' מינין אסורין ע"ש דנר' דשור הבר ושור הישוב כלאים זב"ז דאי איתא דס"ל דלא הוו כלאים מאי מקשי' היינו רשב"ג הא טובא א"ב דלת"ק דזה איל הבר מותר עם איל הישוב ולרשב"ג דהוי מין בהמה אסור דשמא מין שור ועז אלא ע"כ דס"ל דהוו כלאים כדברי התי"ט והש"ך סי' רצ"ז סק"ו דחה דברי התי"ט בב' ידים ע"ש מיהו לכאורה אכתי קשה הא טובא א"ב דלת"ק מותר להרכיב הכוי עם איל הבר דחדא מינה ולרשב"ג אסור וי"ל:
בד"ה הראשון וכו' דלא כר"י וכו' עכ"ל. כתב מהרש"א ז"ל דר"ל דלא כתי' דמתני' דמגילה ר"י ע"ש ונראה לפי"ז דבתי' בתרא דשני ר"א התם זה עיקר זדונו וכו' ניחא נמי הכא דמתניתין עיקר חיובו אתא לאשמועי' דקודם שלקה חייב כרת ומלקות וכשלקה נפטר מ"ב ועכ"ל כן דאל"ה למה לא נקטו התוס' אלא תי' דר"י ובהכי ניחא פסקי הר"מ דפ' דין משנתנו ופ' כרחב"ג דכשלקו נפטרו מידי כרת דפ' כתי' דר"א ועיין להתי"ט ועיין למהר"י כולי ז"ל בס' מש"ל בפי"ז מה סנהדרין דין ז' ע"ש ומה שיצא לידון בדבר חדש הוא נגד סוגיא זו דמכות ובעיקר קושי' התוס' י"ל במ"ש רש"י ז"ל שם במכות בתי' דר"א אית דמפרשי זה עיקר זדונו קודם שלקה ודחה דא"כ יש עליו שניהם ע"ש ור"ל ואמאי מתני' דמגילה לא תני המלקות וע"כ פי' דהיינו בלא התראה ע"ש וא"כ י"ל דבמשנתנו כיון דקתני תרוייהו פשיט"ל לכ"ע די"ל בעיקר חיובו איירי ואה"נ כשלקה נפטר מב' ולא ק"ל אלא אמתני' דמגילה דלא קתני אלא כרת והוכרח ר"נ לשנויי כר"י ור"א משני בלא התראה והתוס' דלא ניחא להו בהכי נראה דמפ' כאית דמפרשי שהביא רש"י ז"ל וכ"פ הריטב"א ז"ל בחי' ע"ש: