משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף עו:
הא ליכא תרי וכו' ופליגא דרבנאי איכא למידק אימא דהא דבעי' תרי אינו בהפסק גנ' כולו דבהא איירי שמואל כדקאמר הא איפסוק לגמרי ושמואל דקאמר בשיור חוט הסרבל סגי היינו בחוט הסרבל בכל אחד כדמוכח מלישנא בתרא דקאמר הא איכא תלתא בכל אחד מסייע ליה לרבנאי משמע דרבנאי בתלתא בכל אחד איירי וי"ל דהכי ק"ל להגמרא מדלא הקשה שמואל אדברי רב דאמאי מטריף בנפסק רוב אחד הא אפי' נפסק רוב כל אחד מדלא הק' כן מוכח דפליגא אדשמואל ומדברי הרא"ש ז"ל נר' דחוט הסרבל באחר מהן סגי ע"ש ונראה לדעתו דמאי דקאמר בל"ב הא איכא תלתא פריך מכ"ש דאפי' בחוט הסרבל באחד סגי כ"ש הכא תלתא בכל אחד ומשום דרב איירי בהכי נקט כן ועיין למרן בב"י ועיין להרשב"א ז"ל בחי' מה שדקדק בלישנא דגמ' בל"ב ע"ש:
כתב הרא"ש ז"ל דמר בר"א אתי כל"ב דרב ומפ' דה"ק רוב כל אחד מהמטריפין דהיינו אם נפסק לגמרי האלימה ורוב הקטיני וכן להפך ופליגא דרבנאי ע"ש נראה דה"ק דמר בר"א יפרש דברי רב בל"ב כן אבל שמואל ודאי דלא הבין כן בדברי רב מדפריך הא איכא תלתא בכל אחד ועלה קאמר הגמ' מסייע ליה לרבנאי וכן מדוקדק בדבריו:
אמר רב למעלה וכו' עיין ברש"י לעיל ד"ט ע"ב שכ' דבנשבר למעלה מן ארכובה תנן לקמן דטריפה ע"ש והוא ט"ס וצ"ל ואמרינן לקמן וכו' דטרפו' דנשבר לא תנן במתני' אלא דפלוגתא דרב ושמואל היא וס"ל לרש"י דלא מטריף לרב אלא ביצא לחוץ וכדתניא בברייתא בסמוך:
ולימא מר מצטרף וכו' פשטא דמילתא דפריך מכח המשנה דקתני עור ובשר אבל רש"י פירש דפריך לימא לחומרא ונראה דסבירא ליה דאף דקתני עור ובשר סוכל ב' פי' דא"ש נמי אם תפרש עור או בשר ולא קאמר דהא תנן אלא לאפוקי דלא קתני עור או בשר אלא דעדיין קשה אי מכח לחומרא פריך אמאי לא פריך ונימא מר משלים דחומרא יתירה היא וי"ל משום דידע לההוא עובדא דבר גוזלא דהכשר במצטרף אבל אין להוכיח מההוא עובדא דעור לבדו אינו מנין דדילמא מעשה שהיה כך היה ואי הוה עור לבדו היו מכשירין:
הנהו גידין וכו' פירש"י דהוו מצטרפי וכו'. נראה דצדדי הבעיא אי הוו בעור או בבשר דאי הבעיא היא אי הוו בעצם או בשר אמאי לא פי' עדיפא מינה דהוו משלימי ואם כן יש להוכיח בדעת רש"י דקי"ל עוף משלים דאי מצטרף א"כ מאי מבע"ל הא אפילו את"ל דהוו עור מצטרפי