משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת חולין · דף ע:
ומאחר דנ"ל וכו' דמשמע ליה דר"ן ל"פ אר"י כמ"ש מהרש"א במ"ב ומה שהק' דאם כן הו"ל לשנויי אקושי' קלוט א"כ מאי אהני ק"ו וא"צ לשי' בר"ן ע"ש י"ל דבלא הכרח קושי' קלוט במעי פרה מסתבר ליה להגמ' למי' דוקא מהלכו ד' הוא דכתיב קרא ואף דהמק' לא ס"ד זה מ"מ המתרץ פשיט"ל למי' כן בלא שום הכרח ומטעם זה הוא דלא תי' אקושי' פרה א"כ מאי אהני דעדיפא ליה לשנויי הכי כדמוכחי קראי:
תוס' בד"ה קלוט וכו' וא"כ ס' כר"ש וכו' עכ"ל וכ"כ הרב בש"מ שם ע"ש ומהר"ם לובלין הק' דנימא כאן איירי שהקלוטה שחטו אמה ואח"כ הוציאוה ומודה ר"ש במעי אמן ותי' דא"כ לא בעי שחי' כלל לא היא ולא אמה ע"ש ולפמ"ש הרב בש"מ בקמא דמ"א ע"א דבן פקועה דלא בעי שחי' מ"מ נחירה בעי ואם לא נחרוה הוי נבילה מדאורייתא ע"ש אם כן הדק"ל ועיין לה' פרשת דרכים שכ' מסברא דנפשיה ד"ז במחלוקת השבטים ויוסף שחשדם באמ"ה ע"ש. איברא דק"ל דא"כ מאי קאמר הגמ' לעיל דס"ט ע"א אי אליבא דר"י איסור יוצא ליכא וכו' וא"א גם יוצא ליכא דכיון דצריך נחירה סי' א"כ סי' אינם בחתוכין וכשהוא שוחטו מתיר גם האבר והיכי פסיק ותני איסור יוצא איכא. ולקושי' מהר"ם נ"ל דכיון דאם יצא לאויר העולם הוי טמא לא פריך הגמ' מידי דאה"נ דקלוט במעי קלוטה ליטמי וממתני' אין הכרח דאיכא למי' דנכלל טמאה דקתני מתני' כיון דאם יצא טמא הוא אף דהשתא במעי אמו טהור הוא:
בד"ה חיה וכו' מיהו בלא"ה וכו' עכ"ל ק"ל דהרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' כלאים כ' גבי הרבעה חיה ועוף כמו בהמה ולוקה מן התורה וגבי הנהגה כ' כל העושה מלאכה בב' מינין בהמה וחיה וכו' מפני שחיה בכלל בהמה ע"ש הרי דאינו אסור מן התורה אלא בהמה וחיה בהנהגה וא"כ אמאי שביק הגמ' כאן הנהגה דלא נ"ל אלא משום חיה בכלל בהמה ונקט הרבעה דנ"ל מקרא אחרינא ועוד ק' דבקמא שם יליף הנהגה שור שור משבת וא"כ ע"כ אפי' חיה ועוף במשמע כמו הרבעה דנ"ל מבהמתך בהמתך ועיין להרא"ש בה' כלאים שכ' בהדיא גבי הנהגה נמי אף עוף אסור מדאוריי' וע"ש בברייתא דספרי שהביא שם ועיין למרן בב"ה בסימן רצ"ז והט"ז כ' שם אפי' עוף במשמע כדמשמע בקמא ע"ש: