אור ברסלב
משמרות כהונה חלק ג מסכת חולין › דף סו:

משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי

מסכת חולין · דף סו:

דף סו.

גמ' יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא התוספות בנדה הק' אימא בחדא או בקשקשת או בסנפיר עד דכתיב יחדו עיין שם מה שתי' ומהרש"א הק' דא"כ לכתוב סנפיר לחוד ותי' דהו"א מאי סנפיר קשקשת ע"ש מבואר מדבריו דאף אחר דכתיב שניהם לא ידעי' איזהו סנפיר ואיזהו קשקשת וכן מוכח בסוגיין דפריך והשתא דכתיב וכו' ממאי דקשקשת לבושא משמע דאף סנפיר יפול בו הס' בפי' וכ"נ מדברי רש"י בד"ה הו"א ועיין למהר"ם שיף ז"ל כמ"ש ע"ר התוס' בד"ה יגדיל ע"ש שדבריו תמוהי' עוד חי' מהרש"א ז"ל דנ"מ למצא חתיכה דיש בה קשקשת ולית בה סנפיר ע"ש ולכאורה מה בכך הא כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ונראה דע"כ התוס' שם לא ס"ל דהל"מ היא כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר כמ"ש כאן דא"כ לא מק' מירי דא"א לומר או הא או הא דא"כ הל"מ למאי הלכתא נאמרה אלא ע"כ דס"ל מאדם הא' וא"כ י"ל דהתורה לא סמכה ע"ז והא עדיפא מיגדיל תורה דקאמר בגמרא ועוד דבעי' לאכשוריה מכח קשקשת גופה אף דלא נ"מ מידי וא"ש דברי מהרש"א ז"ל והנה נראה מדבריו מדלא נקט לה בדג שלם משום דאינו במציאות דיש לו קשקשת ואין לו סנפיר וכמ"ש הט"ז סי' פ"ג דין ג' דלא כמ"ש הפ"ת שם ע"ש:

שם ממאי דקשקשת לבושא הוא וכו' פירש"י מדתנן הקבועים וכו' ע"ש ועיין בנדה דדייק לה מדקתני כל שיש לו קשקשת וכו' והיינו דנקט דבר הלמד מענינו:

רש"י בד"ה שיכול וכו' תאכלו דרישא הו"ל למשבק ולו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בד"ה לא דמיעוטא לא קאי אדיוקא ולכך נקטי' למיעוטא באין לו לפשטיה ומיעוטא דיש לי הוי נמי קאי אפשטיה דקרא דכיון דכתיב אותם כאלו בסיב בהדיא ע"ש א"צ לדברי רש"י "ל ז"ל אותה תאכלו אצט' לכלים גופייהו דאי מתאכלו דרישא הוה נקטי' אמיעוטא ביש לו אפשטיה ובאין לו אדיוקא כקושית התוס' מה ראית וכו':

תוס' בד"ה אימא וכו' דדרשינן לאיסורא וכו' ש עכ"ל הקושי מבואר דכיון דס"ל כללא בתרא דוקא א"כ נימא מה הפרט גדילים דהוא קחשיב כדפריך בגמ' לקמן ומהרש"א כ' דס"ל צד דנודעי' הוא דחשיב ולקמן משום תאכלו הוא דאמרינן גדולים חשוב ע"ש ולפ"ד האמת דס"ל לתנא דברייתא דגדילים חשוב אלא דהגמ' פריך ואימא בכלים לא תיכול ונודעין חשוב והוא דחוק ויותר נ"ל דלעולם אין להבחין פי הוא החשוב ולכך לקמן דקאמר הגמ' ואימא וכו' היינו דכתיב תאכלו דרישא דלא נטעי למילף שמא גדילים חשוב לאיסורא להחמיר והכא פריך הגמ' ואימא בכלים לא תיכול דצד דנודעין חשוב להחמיר ואצטריך תאכלו לדורות וכן דייק ל' התוס' דב' לאיסור' וכו' להיתרא וכו':

בד"ה לא וכו' למה לי להתיר וכו' מקרא דיש לו וכו' עכ"ל לקמן קאמר הגמרא בהדיא דיש לו מפורש דמניה הוא דהתיר כלים והיינו כדפירש"י ז"ל משום דאזהרה סמיך לרבויי ומ"מ ילפי' מכלל ופרט אלא דיש לו מפורש יותר ומ"מ מכח כלל ופרט ידעינן וא"כ לא ליכתוב ביש לו ותי' דאתי למעוטי מעשה ואי קרא דיש לו לחוד דוקא מעשה ממעטי' ליה אבל לאו אית ביה ואצט' למעט מעשה ומלאו ומאי דקאמר הגמרא לקמן מניה הוא דמשתדי כלים היינו כדפירש"י וכדס"ד התוס' מעיקרא ועיין במהרש"א בפירש"י לקמן ומה שהקשה מהרש"א ז"ל כאן במ"ש דהו"א עשה אית ביה בכלים באין לו א"כ תאכלו למ"ל ע"ש י"ל דהו"א תאכלו אתא לכלים למעטי'. מעשה וא"כ דורות מנ"ל והתוס' בד"ה אימא ק"ל אלישנא דגמ' דמשמע דקושטא הוא דכלים לא תיכול וע"ש במהר"ם שיף ז"ל:

תוכן העניינים

משמרות כהונה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה